הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (חמישי) דיון בנושא מתקני התפלת מי ים והפיקוח עליהם, על רקע המשבר החריג שפקד בשבועות האחרונים את משק המים כאשר בסוף חודש אוגוסט הובילו פריחת אצות חריגה ועלייה קיצונית בעכירות מי הים להשבתה ולצמצום פעילותם של חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, "המשבר הנוכחי מציף מחדש את הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה בדוחותיו, ובראשם היעדר תכנון ארוך טווח מספק והצורך בשמירת מקורות המים הטבעיים כרזרבה אסטרטגית. אנחנו לא יכולים לצפות את הכול, אבל אנחנו צריכים להכין את עצמנו לאירועי מצוקה מהסוג הזה.
לצד חיזוק מערך ההתפלה, על המדינה להימנע ככל האפשר מהישענות בלעדית עליו ולוודא כי הכנרת והאקוויפרים נשמרים כמקורות גיבוי למצבי משבר"
נציגי משרד מבקר המדינה ציינו כי המשבר ממחיש את הצורך שעליו התריעו בדוחות הביקורת בשנים האחרונות. לדבריהם, מדינת ישראל צפויה להישען יותר ויותר על מתקני ההתפלה בשל הגידול בביקוש למים והירידה בהיצע המים הטבעיים, ולכן נדרשת היערכות למקרים שבהם רציפות פעילותם תיפגע.
בין היתר הצביע המבקר על הצורך בשמירת מקורות המים הטבעיים, שיקום האקוויפרים, פיתוח מערך הקידוחים והקולחים והקמת מתקני התפלה במועד ובפיזור גיאוגרפי.
בדיון עלה כי רשות המים לא השלימה תוכנית אב כוללת למשק המים. נציגי המבקר ציינו כי אי-השלמת התכנון לטווח הארוך פוגעת ביכולת להיערך למצבי משבר. עוד עלה כי התוכנית לפיתוח משק ההתפלה לטווח הארוך עד שנת 2050 לא אושרה במועד שנבדק בביקורת; במאי 2026 אישרה מועצת רשות המים את יכולת הייצור במשק ההתפלה לשנים 2050 ו־2075, וביוני 2026 אישרה הממשלה את יכולת הייצור של מתקני ההתפלה לשנת 2050.
מנתוני משרד מבקר המדינה שהוצגו בדיון עולה כי בשנת 2024 הופקו כ־540 מיליון מ"ק מים ממתקני ההתפלה, לעומת כושר ייצור של כ־800 מיליון מ"ק הקבוע בהסכמי הזיכיון. היקף ההתפלה המצטבר בשנת 2024 היה נמוך בכ־225 מיליון מ"ק מכושר הייצור – כמות השווה לכשליש מנפח המים הזמינים בכנרת. עוד נמסר כי נכון לספטמבר 2026 מפלס הכנרת נמוך בכ־0.41 מטר מהקו האדום התחתון.
עוד הציג המבקר כי בשנים 2007–2023 אירעו 14 מקרי זיהום מי ים שבגינם הופסק הייצור במתקני התפלה, לפרקי זמן שנעו ממספר שעות ועד חמישה ימים. בניגוד לאותם אירועים, האירוע הנוכחי פגע במקביל בחמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים.
נציגי המבקר הצביעו גם על פערים בפיקוח: בין השנים 2018–2023 משרד הבריאות לא ביצע ביקורת שנתית כנדרש באף אחד ממתקני ההתפלה, ורשות המים נמנעה מביצוע בדיקות פתע בתדירות גבוהה. עוד הוצג כי משרד הבריאות טרם ביצע סקר בעניין מינים פולשים לים התיכון, אף שנוכח שינויי האקלים הם עלולים לפגוע באיכות מי הגלם של מתקני ההתפלה.
לצד הירידה בכמות המים הטבעיים, הצביע המבקר גם על התדרדרות באיכותם. בשנת 2020 עמד נפח המים המזוהמים באקוויפר החוף על כ־6.6% מנפח האוגר – גידול של 32% לעומת שנת 2015. למרות הסמכויות הנתונות לרשות המים ולמשרד להגנת הסביבה למניעת זיהומים, עדיין קיימים מוקדי זיהום נרחבים ששיקומם בפועל טרם החל.
מנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, אמר כי מדובר באירוע של פריחת אצות ועכירות בהיקף חריג ביותר. לדבריו, מדדי העכירות, שבשגרה עומדים על כ־3–4, הגיעו באזורים בדרום ל־15 ואף ל־20. בשל החשש מפגיעה בלתי הפיכה בממברנות הופסקה פעילות המתקנים, ולאחר מכן הוחזרה באופן הדרגתי ותחת בקרה.
ליפשיץ עדכן כי נכון להיום מתקן חדרה פועל באופן מלא ואף מוגבר, וחמשת מתקני ההתפלה האחרים פועלים באופן חלקי. בסך הכול מיוצרים כיום כ־60% מכמות המים היומית שמיוצרת בשגרה במתקני ההתפלה, והפער מושלם באמצעות שאיבה מוגברת מהכנרת ומהקידוחים. לדבריו, רשות המים נערכת לתרחיש שבו תפוקת ההתפלה החלקית תימשך עד סוף שנת 2026, ובמצב הנוכחי ניתן להמשיך לספק את צורכי המים לבית ולחקלאות.
עוד מסר ליפשיץ כי מתקני ההתפלה הונחו להגדיל את מלאי הממברנות שבמחסניהם, כדי לאפשר החלפה מהירה במקרה של פגיעה בהן. לדבריו, עד כה לא נמצא בעולם אירוע זהה בהיקפו לאירוע בישראל, ורשות המים פנתה למדינות שונות, ובהן איחוד האמירויות וסינגפור, כדי ללמוד מניסיונן.