ועדת הבחירות המרכזית לכנסת דחתה היום (שלישי) עתירה נגד שלושה סרטוני תעמולת בחירות שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו ב־23 באוגוסט 2026 בחשבון הפייסבוק האישי־פוליטי שלו.
העתירה הוגשה על ידי עו״ד ורו״ח ירון מאירי, שטען כי הסרטונים צולמו תוך שימוש בנכסי ציבור, בניגוד להוראות סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959.
בהחלטה שפרסם יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, נקבע כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה.
הסרטון הראשון עסק באיום הרחפנים. במהלך הסרטון נראה נתניהו מחזיק דגם של מטוס F-35 ומסביר כי רחפן עלול להיות מסוכן יותר ממטוס. בהמשך התייחס לאיום ברחבי העולם, בין היתר באוקראינה, בלבנון ובאיראן, והצביע לעבר מפת עולם שהופיעה בחדר.
בסרטון השני הזמין נתניהו את הציבור להתקשר אליו למספר טלפון שהופיע בסרטון. הסרטון השלישי, שאורכו כ־2:10 דקות ומהווה המשך לסרטון השני, כלל שיחות עם אנשים שונים ובסיומו הופיע הקטע שבו אומר נתניהו: ״זה אני. זה לא בוט״.
מאירי טען כי הצילומים נעשו בחלל ממשלתי שאינו בהכרח לשכת ראש הממשלה, וכי השימוש בשולחן הישיבות, בלוח המחיק, בריהוט ובפריטים נוספים מהווה שימוש בנכסי ציבור לצורכי תעמולה.
השופט סולברג התייחס בהחלטתו לתיקון חקיקה שנעשה לאחרונה, אשר הרחיב את החריג לאיסור השימוש בנכסי ציבור. לפי החריג, צילום כשלעצמו בלשכתו של שר, סגן שר, חבר הכנסת או ראש רשות מקומית אינו מפר את האיסור.
סולברג קבע כי החדר שבו צולמו הסרטונים נחזה להיות לשכת ראש הממשלה, וכי אין סיבה להניח שלשכה כזו אינה כוללת ציוד המשמש לדיונים ולעבודה שוטפת. לדבריו, גם אם מדובר בחדר שאינו הלשכה עצמה, מאפייניו מצדיקים להחיל עליו את אותו החריג.
בהתייחסו לציוד שנראה בסרטון השני, קבע השופט כי שולחן הישיבות, הלוח המחיק והריהוט הם ציוד נלווה והכרחי ללשכה. הוא דחה את האפשרות שלפיה צילום תעמולה בלשכה יותר רק מול קיר ריק, וציין כי תוצאה כזו תחייב נבחרי ציבור לשנות את אופן השימוש בלשכתם כדי ליהנות מהחריג.
״המחוקק ביקש לאפשר לנבחר הציבור להישאר בלשכתו, לא לצאת ממנה, כדי לצלם תעמולת בחירות״, כתב סולברג, תוך שהבהיר כי הדבר מותר כמובן ללא שימוש בנכסי ציבור אחרים.
באשר לסרטון הראשון, שבו נראו דגם מטוס ומפת עולם, קבע סולברג כי מדובר בשימוש שולי בנכסי ציבור.
לגבי דגם המטוס ציין כי לא ברור אם מדובר בנכס ציבורי או בפריט שהובא ממקור פרטי. עוד הוסיף כי גם אם מדובר בדגם השייך לציבור, ערכו הכספי אינו נראה גבוה, ולא נטען אחרת.
באשר למפת העולם, נקבע כי נתניהו הצביע לעברה באופן כללי במהלך דבריו על מדינות זרות, ולכן גם השימוש בה היה אגבי ונלווה.
השופט דחה גם את הטענות הנוגעות לסרטון השלישי. מאירי טען כי עובדת במשרד ראש הממשלה נראית בו לרגע ומחזיקה בטלפון הנייד שבאמצעותו שוחח נתניהו עם אנשים. סולברג קבע כי מדובר בטענה שלא נתמכה בתשתית מספקת, וציין כי לא הובהר מיהי האישה או מה מקור הטענה כי היא עובדת במשרד.
גם באשר לקטע בן שתי השניות שהופיע בסוף הסרטון, ונלקח לפי הטענה ממסיבת עיתונאים שצולמה בידי לשכת העיתונות הממשלתית, נקבע כי מדובר בשימוש שולי ביותר, ללא סמל ציבורי או רקע המעיד על שימוש בנכסי ציבור.
בסיום החלטתו קבע סולברג כי מדובר בסרטוני תעמולת בחירות מובהקים, אך לא הוצגה סיבה לחשוד כי הם צולמו בידי עובדי ציבור.
העתירה נדחתה על הסף, והעותר חויב לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 8,000 שקל. בהחלטה צוין כי אף שהעתירה הוכרעה מבלי שהתבקשה תגובת המשיבים, בחינתה וההכרעה בה חייבו השקעת משאבים שיפוטיים וציבוריים.
אין פה שום ניצחון משפטי! הממשלה מפקירה מילואימניקים בשביל סרטונים וחובה להחזיר את המדינה למסלול