עבודות תשתית שגרתיות בלב טביליסי שבגיאורגיה הפכו באחרונה לחפירה ארכאולוגית של ממש, לאחר שפועלים גילו בעומק של כשישה מטרים מתחת לשדרת רוסתוולי המרכזית שרידים ומכלול גדול של כלי חרס בני כאלף שנה. לפי בדיקות ראשוניות, הממצאים מתוארכים למאות ה-10 וה-11 לספירה ונחשבים בין ממצאי הקרמיקה מימי הביניים הקדומים ביותר שהתגלו בבירת גאורגיה.
העבודות בשדרת רוסתוולי החלו במהלך הקיץ כחלק מפרויקט עירוני לשיפור מעברי החצייה, השילוט והתשתיות. השיפוצים אמנם גרמו לעומסי תנועה ולשיבושים ניכרים במרכז העיר, אך במקביל פתחו בפני הארכאולוגים חלון נדיר אל השכבות ההיסטוריות שעליהן נבנתה טביליסי.
בין הממצאים זוהו שרידים של בית מלאכה לקרמיקה וכלי חרס מעוטרים. בחינה ראשונית של סגנון העיטורים מצביעה על כך שהם נוצרו בתקופה שבה טביליסי הייתה נתונה לשלטון מוסלמי ושימשה תחנה מסחרית חשובה לאורך דרך המשי. הממצאים צפויים לעבור למוזיאון הלאומי של גאורגיה, שם ייסרקו בטכנולוגיית תלת-ממד ויעברו מחקר מפורט.
דוד לורדקיפנידזה, מנהל המוזיאון הלאומי של גאורגיה, הסביר כי מבחינת הארכאולוגים עצם הגילוי אינו מפתיע במיוחד. לדבריו, טביליסי עשירה מאוד בשרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות, ולכן הגיוני למצוא מתחת לעיר בתי מלאכה ומבנים מתקופות קדומות.
על פי הכרוניקות הגאורגיות של ימי הביניים, ראשיתה של טביליסי מיוחסת למאה הרביעית לספירה. העיר פרחה במיוחד בתקופת ימי הביניים והחליפה שליטים פעמים רבות, בהם הח'ליפות האומיית, הח'ליפות העבאסית והאימפריה הסלג'וקית. מיקומה האסטרטגי הפך אותה למרכז מסחרי וכלכלי חשוב באזור הקווקז.
לדברי לורדקיפנידזה, טביליסי הייתה לאורך ההיסטוריה עיר רב-תרבותית ומוקד אזורי משמעותי. במאות שלאחר מכן עברו בה גם מונגולים, פרסים ורוסים, וכל אחת מהתקופות הותירה את חותמה על העיר ועל הארכיטקטורה שלה.
אפילו שמה של העיר משמר חלק מההיסטוריה המקומית. "טביליסי" פירושו בגאורגית בקירוב "מקום חם", על שם המעיינות החמים והגופריתיים הנובעים באזור. חלק ממקורות המים הללו נחשפו מחדש דווקא בעקבות עבודות התשתית ברחובות העיר.
