מחקר חדש: שימוש ב-AI בלימודים נקשר לציונים נמוכים יותר

הנתונים נאספו במסגרת תוכנית PISA, הבוחנת הישגים של בני 15 במדינות שונות. לפי הטקסט, במחזור 2025 השתתפו יותר מ־760 אלף תלמידים מ־91 מדינות - והוא הוצג כמחזור הראשון שנערך לאחר שכלי AI גנרטיביים הפכו לנגישים ונפוצים בציבור הרחב.

פער של 28 נקודות במדעים

הפער הבולט ביותר נרשם בקרב תלמידים שנשאלו על שימוש בבינה מלאכותית לצורך כתיבת טיוטות בעבודות כתיבה. תלמידים שדיווחו כי הם 'לעולם לא או כמעט לעולם לא' משתמשים ב-AI לשם כך קיבלו ציון ממוצע של 509 במבחן המדעים של PISA. מנגד, תלמידים שהעידו כי הם עושים זאת מדי יום או כמעט מדי יום קיבלו ציון ממוצע של 481.

מדובר בפער של 28 נקודות, גם לאחר התאמה לרקע חברתי־כלכלי. לפי ההערכה המובאת בממצאים, הפער שקול לכשנה וחצי של הוראה.

מגמה דומה נצפתה גם בשימושים אחרים: ביצוע מחקר ראשוני לקראת עבודה, סיכום חומר קריאה שהוטל על התלמידים וקבלת תשובות מוכנות במקום התמודדות עצמאית עם החומר. עם זאת, מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהכרח בהוכחה לכך שהשימוש ב-AI הוא הגורם הישיר לירידה בציונים: ייתכן, למשל, שתלמידים מתקשים פונים לכלים אלה בתדירות גבוהה יותר מלכתחילה.

רוב התלמידים כבר משתמשים

רק 14% מהתלמידים דיווחו כי אינם משתמשים כלל בבינה מלאכותית לצורכי לימודים. אך שיעורי האימוץ אינם אחידים בין המדינות: ביפן, כמעט 40% מהתלמידים אמרו כי אינם משתמשים ב-AI עבור עבודות לימודיות, לעומת כ־4% בלבד בווייטנאם.

ה־OECD מזהיר מפני הטמעה בלתי מבוקרת של הכלים בכיתות ומדגיש את הצורך בקווים מנחים ברורים. ברוח זו, הושוותה הפצה לא מפוקחת של AI במערכת החינוך למתן "חיסון שלא נבדק לילדים".

לא הימנעות מוחלטת - אלא שימוש נכון

לצד הנתונים המדאיגים, הממצאים מציגים תמונה מורכבת יותר. תלמידים שהשתמשו בכלי AI בערך פעם או פעמיים בשבוע נטו להציג הישגים טובים יותר הן מתלמידים שהשתמשו בכלים לעיתים נדירות יותר והן ממשתמשים יומיומיים.

בקרב תלמידים שדיווחו על שימוש ב-AI “כדי לעזור לי ללמוד”, השימוש השבועי נקשר להישגים גבוהים יותר - גם בהשוואה לתלמידים שלא השתמשו בכלים כלל. כלומר, ההבדל אינו נעוץ רק בשאלה אם מותר או אסור להשתמש בבינה מלאכותית, אלא באופן שבו משתמשים בה.

הנתונים גם מצביעים על תפקיד משמעותי למורים. בקרב תלמידים שהשתמשו ב-AI מדי יום, ציוני המדעים היו גבוהים ב־13 נקודות כאשר בשיעורים התבקשו התלמידים באופן קבוע לבחון, להצליב ולהעריך את המידע שהופק באמצעות AI. זהו פער המקביל ליותר ממחצית שנת לימודים.

מנהל תחום החינוך והמיומנויות ב־OECD, אנדראס שלייכר, ניסח זאת כך: בינה מלאכותית צריכה לשמש “פיגום, לא קב”. לדבריו, כפי שאי אפשר לפתח כושר גופני באמצעות צפייה בספורט בלבד, כך גם למידה אינה מתרחשת דרך צריכת תוכן - אלא באמצעות מאמץ מחשבתי פעיל והתמודדות עם חומר חדש.

ברקע: ירידה רחבה בהישגים

ממצאי ה-AI מגיעים על רקע ירידה רחבה יותר בביצועי תלמידים במדינות ה־OECD. לפי הנתונים שהוצגו, ציוני הקריאה ירדו ב־28 נקודות במדינות הארגון בין 2015 ל־2025, ואילו ציוני המתמטיקה ירדו ב־22 נקודות.

בדוח יוחסו הירידות לבעיות עומק במערכות החינוך, ובהן הסחות דעת דיגיטליות וירידה בעניין בקריאת ספרים. במקביל, מדיניות ההתמודדות עם AI משתנה ממקום למקום: לפי הטקסט, ניו יורק החליטה לאסור שימוש בכלי בינה מלאכותית בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בשנת הלימודים הקרובה.

המסר העולה מן הנתונים אינו בהכרח קריאה להרחיק את הבינה המלאכותית מבתי הספר לחלוטין. במקום זאת, הוא מדגיש כי שימוש תדיר ולא מבוקר עלול להפוך את הכלי לקיצור דרך שפוגע בתרגול החשיבה, הכתיבה וההבנה. שימוש מדוד, מונחה וביקורתי - שבו התלמיד נדרש לבדוק תשובות, לזהות טעויות ולהסביר את תהליך החשיבה - עשוי להפוך את ה-AI לכלי עזר לימודי, ולא לתחליף ללמידה עצמה.