במשך תשעה חודשים, טימותי אנדרוז חי עם כליה שלא הגיעה מתורם אנושי - אלא מחזיר מהונדס גנטית. כעת, לאחר שהכליה מן החזיר אפשרה לו להימנע מדיאליזה במשך 271 ימים, הוא קיבל השתלת כליה מתורם אנושי. זהו המקרה המתועד הראשון שבו השתלת איבר מחיה שימשה כפתרון זמני עד לקבלת איבר אנושי.
אנדרוז, שהיה בן 66 בעת ההשתלה, סבל מאי־ספיקת כליות סופנית וקיבל את כליית החזיר ב־25 בינואר 2025 במרכז הרפואי Mass General Brigham בבוסטון. הכליה החלה לפעול מיד לאחר ההשתלה, ואפשרה לו להפסיק את טיפולי הדיאליזה במשך תשעה חודשים - פרק הזמן הארוך ביותר שתועד עד כה אצל אדם חי שקיבל כליה מחזיר.
המקרה פורסם השבוע בכתב העת הרפואי The Lancet כשהוא מסמן התקדמות משמעותית בתחום הקסנוטרנספלנטציה - השתלת איברים מבעלי חיים בבני אדם. החוקרים סבורים שהוכח לראשונה כי כליה מחזיר יכולה לשמש "גשר" רפואי: היא אינה מחליפה בהכרח כליה אנושית לצמיתות, אך עשויה להעניק לחולים זמן יקר, לשחרר אותם מדיאליזה ולשפר את מצבם הגופני עד שתימצא כליה אנושית מתאימה.
עשרות שינויים גנטיים
הכליה שסופקה לאנדרוז פותחה בידי חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית eGenesis. מדובר בכליה מחזיר שעבר 69 שינויים גנטיים, שנועדו לצמצם את הסיכון לדחייה חיסונית חריפה ולהתאים את האיבר לגוף האנושי. בין היתר, הוסרו גנים של חזיר העלולים לעורר תגובה חיסונית חזקה, בוצעו שינויים הקשורים לרטרו־וירוסים חזיריים, והוכנסו גנים אנושיים שנועדו לשפר את תאימות האיבר למערכת החיסון ולמערכת הקרישה של האדם.
למרות ההצלחה הראשונית, הדרך לא הייתה חלקה. כשבועיים לאחר הניתוח אנדרוז פיתח אירוע דחייה מתווכת תאי T, אך הצוות הרפואי הצליח להשתלט עליו באמצעות טיפול מדכא חיסון. לפי הדיווחים, לא נמצאה עדות להעברת פתוגנים מן החזיר למטופל - נקודת בטיחות מרכזית במחקרי השתלות מבעלי חיים.
כעבור כשישה חודשים החלו להתפתח פגיעות בכלי הדם של הכליה. בסופו של דבר הנזק החמיר, תפקוד האיבר הידרדר, והכליה הוסרה לאחר 271 ימים. אנדרוז חזר לדיאליזה למשך 82 ימים, עד שבינואר 2026 קיבל כליה מתורם אנושי שנפטר. הכליה האנושית פעלה מיד, ובמעקב שנמשך כחצי שנה נמצאה מתפקדת היטב.
החשש מדחייה לא התממש
אחת השאלות המרכזיות בתחום הייתה האם חשיפה ממושכת לכליה מחזיר תגרום למערכת החיסון של המטופל להפוך "רגישה" יותר - באופן שעלול לסכן השתלה עתידית מאדם. המקרה של אנדרוז מספק תשובה ראשונית מעודדת: החוקרים לא מצאו עדות לסנסיטיזציה חיסונית משמעותית שפגעה ביכולתו לקבל את הכליה האנושית.
המשמעות אינה שכליית חזיר כבר יכולה להחליף השתלה אנושית באופן קבוע. מדובר עדיין בתחום ניסיוני, עם מספר קטן מאוד של מטופלים, צורך בדיכוי חיסוני משמעותי וסיכונים שעדיין נחקרים. הכליה במקרה הנוכחי גם לא שרדה לאורך זמן בלתי מוגבל - והיא כשלה כאמור לאחר תשעה חודשים.
ובכל זאת, ההישג עשוי לשנות את הדרך שבה חושבים על חולים הממתינים להשתלה. במקום להישאר במשך שנים בדיאליזה, עם פגיעה באיכות החיים ולעיתים הידרדרות במצב הבריאותי, ייתכן שבעתיד חלק מהם יוכלו לקבל כליה מחזיר לתקופת ביניים, להתחזק, ולחכות להשתלה אנושית בתנאים טובים יותר.
צעד בדרך לפתרון מחסור האיברים
הצורך בפתרונות כאלה עצום. בארצות הברית לבדה ממתינים יותר מ־95 אלף בני אדם לכליה, בעוד מספר השתלות הכליה השנתיות נמוך בהרבה מהביקוש. פער זה מותיר חולים רבים תלויים בדיאליזה - טיפול מציל חיים, אך כזה שמכביד מאוד על הגוף ועל שגרת החיים.
חברת eGenesis דיווחה כי מאז מרץ 2024 הושתלו כליות חזיר מהונדסות גנטית בחמישה מטופלים במערכת Mass General Brigham, ושלושה מהם שמרו על תפקוד כלייתי במשך יותר משמונה חודשים ללא דיאליזה. לפי החברה, מטופלת נוספת כבר עברה את שיאו של אנדרוז והגיעה ליותר מ־285 ימים עם כליה מתפקדת מחזיר.
השלב הבא הוא ניסוי קליני רחב יותר, שאושר בידי מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה־FDA. מטרתו לבחון השתלת כליות חזיר מהונדסות גנטית בעד 33 חולי אי־ספיקת כליות, בני 50 עד 70, הנמצאים ברשימת ההמתנה להשתלה. לפי הדיווחים, הניסוי צפוי להתחיל ב־2027.
