בשיחה מיוחדת עם ״סרוגים״, מספר שלמה ברק, מי שעמד בראש אימפריות טקסטיל וניהל חברות ענק, על המהפך האישי שהוביל להוצאת הספר ״חפירה בפרשה״. ״הבנתי שהפשט הפסיק להיות מורה דרך״, הוא אומר ומסביר איך חותם עתיק במוזיאון שינה את הדרך שבה הוא קורא בתורה.
כל מי שצועד על אדמת ארץ ישראל, מהגליל ועד המדבר, יכול לחוש לעיתים את ההיסטוריה מדברת אליו מתחת לרגליים. בעוד שעל מדפי הספרים היהודיים קיימים אינספור ספרי פרשנות על פרשיות השבוע, ספר חדש בשם ״חפירה בפרשה״ (הוצאת "כנרת זמורה דביר") מבקש להחזיר את הריאליה והשטח למרכז הבמה.
ממנכ״ל ״לודז'יה״ לספסל הלימודים
סיפורו האישי של עורך הספר, שלמה ברק (80), מרתק לא פחות מהממצאים המוצגים בו. ברק, יליד מחנה עקורים בגרמניה שעלה לארץ ב-1948, גדל בחינוך העצמאי ובישיבת הדרום והיה חלק ממסלול ה״הסדר״ הצבאי. את מרבית חייו העביר בצמרת עולם העסקים הישראלי: כמנכ״ל חברת הטקסטיל ״לודז'יה״ המיתולוגית, נציג ענקית הרכש האמריקאית ״Mast Industries״ וכדירקטור בחברות כמו ״פוקס״, ״גלי״ ורשת ״טתה״ של אתא.
אולם, בשיא הקריירה, החליט ברק לחזור לאוניברסיטה. ״השלמתי חלום ישן לסיים לימודים אקדמיים בנושא שהיה קרוב לליבי״, הוא מספר בראיון ל״סרוגים״. הוא סיים בהצטיינות תואר שני בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, לימודים שאפשרו לו להעמיק בשיעורי הגמרא שהוא מעביר בקהילתו בקרית אונו. זהו ספרו השני, לאחר הצלחת ספרו הקודם ״סדר בסידור״.
המפגש המכונן במוזיאון
ההשראה לספר נולדה לפני כ-20 שנה בביקור במוזיאון ארצות המקרא. אל מול קיר שהסביר את סיפור יהודה ותמר, הבין ברק כי ה״חותם, הפתיל והמטה״ שביקשה תמר אינם מושגים מופשטים, אלא אביזרים מוחשיים המעידים על מעמדו של בעל החותם בעת העתיקה. ״הבנתי כי תיאורי התורה מעוגנים בחיים הרגילים... ואין צורך בפרשנות מסובכת, אלא צריך להכיר את התקופה״, הוא משחזר.
המניע לכתיבה התחזק כששמע ממורו, פרופ' חנן אשל ז״ל, על הנתק הקיים לעיתים בין חוקרי המקרא לארכיאולוגים: חוקרי המגילות לא תמיד מודעים לממצאים בשטח, והארכיאולוגים לא תמיד בקיאים בטקסטים המקראיים. ברק החליט לגשר על הפער הזה עבור הלומד המצוי.
נבחרת של מומחים ו״משגיח כשרות״
הספר הוא תוצר של עבודה משותפת עם פרופ' זאב ספראי, שברק מכנה ״משגיח הכשרות המקצועי של הספר״. השניים כתבו יחד את מרבית הפרקים (ברק כ-20 וספראי כ-12), וצירפו נבחרת של מומחים: פרופ' זהר עמר על נזקי הארבה ותולעת השני, פרופ' חגי משגב על לוח גזר וכתובות עתיקות, פרופ' יוסי עופר על נוסח התורה ומגילות קומראן, ד״ר דוד נחמן על תפילין עתיקות ממדבר יהודה.
הפתעות בין דפי הפרשה
הספר, המתפרס על פני 456 עמודים אלבומיים, כולל מפות ותמונות רבות. בין הגילויים המרתקים:
בפרשת בא: תפילין זעירות (1-3 ס״מ) מלפני 2,200 שנה שנמצאו במדבר יהודה. בפרשת וישלח: התייחסות לשם ״ישראל״ בכתובת מצרית מהמאה ה-13 לפנה״ס – תשובה ניצחת למזלזלים בעתיקותו של עם ישראל. בפרשת מטות: סיפור התיישבות השבטים מעבר לירדן דרך עיניו של מלך מואב, כפי שמופיע ב״מצבת מישע״. בפרשת בחוקותי: ממצאים מקיסריה ומתימן השופכים אור על משמרות הכהונה. ועוד כהנה וכהנה גילויים מהמחקר של ההסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל תוך הקשרים שונים לפרשת השוע - חלקם הקשרים מהותיים יותר וחלקם אזוטריים אך מקוריים ומעניינים.
בשביל מי חופרים?
למרות שהספר יצא בהוצאה כללית-חילונית (״דביר״), ברק מאמין שהוא רלוונטי לכולם. ״העיסוק בפרשת השבוע חוצה קבוצות חברתיות״, הוא אומר ל״סרוגים״, ומדגיש כי הספר מתאים לכל הרצף הדתי – מחרדים ועד מסורתיים. המטרה היא להוסיף ל״וורטים״ ולמדרשים קומה נוספת של ריאליה והיסטוריה, ולהפוך את לימוד הפרשה להרפתקה של ממש.