הסיפור של רשת "ווטסאפ” התחיל בשנת 2009, כששני עובדי יאהו לשעבר, יאן קום ובריאן אקטון, פיתחו אפליקציה פשוטה שנועדה בכלל להציג סטטוסים לחברים כמו "בעבודה" או "סוללה נמוכה".
האפליקציה המקורית עם איור טלפון על רקע ירוק, לא תוכננה מלכתחילה לשמש כצ'אט אך השינוי הגדול הגיע עם שדרוג מנגנון ההתראות של אפל. המייסדים הבחינו שהמשתמשים החלו להשתמש בשדות הסטטוס כדי להתכתב ביניהם, וזיהו במהירות את הפוטנציאל. המערכת שודרגה לאפליקציית מסרים מיידיים מבוססת מספר טלפון, והפכה במהירות לתחליף חינמי ופופולרי להודעות ה-SMS וה-MMS היקרות של אותם ימים.
האקזיט הגדול בהיסטוריה
הצמיחה המהירה של "ווטסאפ" בקרב המשתמשים והשקת הפיצ'רים המוכרים כמו קבוצות והודעות קוליות משכו את תשומת הלב העסקית של מארק צוקרברג, מייסד ענקית הטכנולוגיה "פייסבוק" (כיום מטא). בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את "וואטסאפ" בעסקת ענק ובסכום חסר תקדים של כ-19 מיליארד דולר. בעקבות הרכישה בוטל מודל התשלום הסמלי והאפליקציה הפכה לחינמית לחלוטין. בהמשך הושקה גרסת הדפדפן החינמית, ובשנת 2016 הוטמעה בווטסאפ הצפנה מקצה לקצה שהפכה אותה לאחת הרשתות המאובטחות בעולם.
חילוקי דעות קשים של היוצרים עם צוקרברג בנוגע לנהלי פרטיות ומודלים עסקיים הובילו בסופו של דבר לפרישת המייסדים המקוריים מהחברה והפיכתה למוצר בלעדי של מטא.
מעצמה תחת מתקפה
כיום "וואטסאפ" היא מעצמת תקשורת גלובלית עם יותר משלושה מיליארד משתמשים פעילים, כשהיא משלבת בינה מלאכותית, קבוצות, ערוצים ושיחות וידאו מרובות משתתפים.
לצד ההצלחה האדירה, אפליקציית "ווטסאפ" מתמודדת לאורך השנים עם אתגרים מורכבים: החל מחסימות וצנזורה במדינות רבות ובהן סין ורוסיה, ועד לגלי חסימה והשעיות פתאומיות של משתמשים פרטיים ללא אזהרה או סיבה מוצדקת.
חסימות אלו נובעות לרוב מהדגש הקפדני של "מטא" על מלחמה בספאם, בתוספים לא רשמיים ובאוטומציות, אתגר הממשיך לאיים על משתמשי "ווטסאפ" עד עצם היום הזה.
כמו ברוב הרשתות החברתיות, צצו ברחבי הרשת כפטריות אחרי הגשם קבוצות תמיכה טכנית לגולשי ווטסאפ שנחסמו, עם המלצות להימנע משימוש באפליקציה במחשב האישי באמצעות "ווטאספ ווב" או מעבר מניידים המופעלים במערכת אנדרואיד לאייפון.
הדרך הבטוחה ביותר היא פשוט לחשוב פעמיים לפני שמעלים תוכן פעם אחת, כדי למנוע חסימה לא נעימה עד להודעה חדשה.