הפייטן שיצר מופע רוק וסליחות עם אפרת גוש וירמי קפלן: "הפערים לא גדולים"

השנה, במופע שיתקיים ב-15 בספטמבר, החליט אלמליח להעניק מקום מרכזי לתזמורת "אלמוגרביה" ממעלות-תרשיחא. התזמורת הצפונית, המורכבת מנגנים יהודים וערבים, הייתה מושבתת לאורך חודשי המלחמה הארוכים. עבור אלמליח, בן קרית שמונה במקור המתגורר כיום בהוד השרון, החיבור לצפון הוא אישי ועמוק. "רציתי לפרגן להם ולתת להם מקום דווקא בערב שמסמל חיבור, תקווה ושיתוף," הוא מסביר.

לצד התזמורת, הבמה תארח קולות שונים ומגוונים מכל קצוות החברה הישראלית: חילונים ודתיים, מזרחים ואשכנזים, ערבים ויהודים, וכן שילוב מרכזי של שירת נשים. אלמליח מודע היטב למורכבות ולביקורת המופנית כלפיו מכל הצדדים: "כשאני בפסטיבלים שאין בהם שירת נשים שואלים למה אין, וכשאישה עולה לבמה קוטלים אותי על 'קול באישה ערווה'. הבנתי שאי אפשר לרצות את כולם, אז לפחות אני הולך עם האמת שלי ועם הרצון לחבר ולואחד."

על הבמה ייפגשו אמנים מורכבים מעולמות שונים, בהם אפרת גוש, ירמי קפלן, זמרת האופרה נעומי טוב והזמר גוסטו. השילוב בין רוק כסאח לפיוטי אלול עשוי להיראות לא טבעי במבט ראשון, אך עבור אלמליח מדובר בגילוי מחדש של הנשמה: "זה לא העולם הטבעי של אפרת גוש או ירמי קפלן, אבל כשהם עושים את זה - הם עושים את זה נהדר. בסוף אתה מבין שהפערים לא כה גדולים. מוזיקה היא דבר רוחני, ובסופו של דבר האמנים נוגעים בנקודה הזו. במיוחד אחרי טראומות גדולות כמו ה-7 באוקטובר, משהו בניצוץ הזה מתעורר."

גם בחייו האישיים ההרמוניה משחקת תפקיד מרכזי. אשתו, שהייתה סולנית תזמורת צה"ל וכותבת שירים בעצמה, שותפה לעשייה המוזיקלית בבית. השניים מוצאים את הדרך לשלב בין הקריירות לגידול הילדים, בעזרת תמיכה משפחתית ובייביסיטר כשצריך, ללא התנגשויות. היא תשתתף גם במופע הסליחות הזה לצידו של אלמליח.

"רוק פיוט וסליחות" במוזיאון הסובלנות אינו עוד מופע נורמטיבי. הוא מציע מקום שמבקש להתעלם מדעות פוליטיות, ממגדר ומאורח חיים, ולהתרכז בכוח של המוזיקה לאחד ולהשכיח את התלאות. במציאות הישראלית המורכבת, אלמליח מוכיח שסובלנות היא לא רק סיסמה – היא יצירה חיה ופועמת על הבמה.