הדרך המובילה בין בירתה של בולגריה, סופיה לעיירת הסקי הקסומה, בנסקו, על גדות נהר האיסקר, מרהיבה. עצים לאורך כל המסלול, פלגי מים, עיירות קטנות ובכלל, פסגות שחלקן עדיין מושלגות וחיים שנראה כאילו חלקם לפחות קפא.
לפני שנים לא מעטות עשיתי את דרכי בין סופיה, בירת בולגריה, לעיירות הסקי שבהרי רילה. תיעדתי אז את בתי הכנסת העתיקים, את סיפורה של משפחת אַרְיֵה - "הרוטשילדים של מזרח אירופה" — ואת השווקים הצבעוניים שבהם השפע רב, איכותי וזול. הפעם אני שב אל אותם הרים ממש, אבל בהרכב משפחתי. והמסלול, מתברר, נבנה הפעם בדיוק בשבילנו.
נתחיל ביהדות- בית הכנסת הגדול של בולגריה בסופיה
בית הכנסת בבירתה של בולגריה הוא בית הכנסת הגדול ביותר בבלקן, והשלישי בגודלו באירופה. המקום נבנה במשך ארבע שנים בין השנים 1905-1909 והוא נחנך השבוע נחנך לפני 106 שנים ביום כ"ג באלול ה'תרס"ט - 9 בספטמבר 1909 במעמד הצאר פרדיננד הראשון. שטח המבנה 659 מ"ר, מכיל 1,170 מקומות ישיבה. הנברשת המרכזית יוצרה בווינה, גובהה 19.2 מטר, ומשקלה כ-1,700 ק"ג, והיא נחשבת לגדולה ביותר בבולגריה.
גג המבנה, שגובהו כ-33 מטר, מורכב מ-6 קמרונות, הגדול שבהם מתומן בקוטר 20 מטר, וכן מ-6 מגדלים. הקמרונות והמגדלים מעוטרים ב-12 מגיני דוד. העמודים עשויים שיש איטלקי, והחלל הפנימי מעוטר בגילופי עץ ובמוזאיקה בסגנון ונציאני בחלונות.
לא הרחק משם נעצור רגע ליד האנדרטה המנציחה את אחד הסיפורים היפים של העם היהודי במאה העשרים — הצלת יהדות בולגריה כולה מציפורני הנאצים. נקודה למחשבה, ממש בפתח הטיול.
ומכאן - אל בנסקו
המסלול מוליך אל בנסקו, עיירת נופש הררית למרגלות הרי פירין - שמורת מורשת עולמית של אונסק"ו. כאן ממתין מלון זארה, בן ארבעה כוכבים, ובו בריכה פנימית, ג'קוזי וחדרי משפחה מרווחים עם מרפסת.
מיקומו, מתחת לפסגת טודורקה המושלגת טוב בחורף... – אחד המקומות היפים ביותר בבולגריה , מוסיף נופך משלו. ארבעת הכוכבים הם בהחלט תשובה נאותה.
המלון ממוקם במרחק של 700 מטר ממעלית הגונדולה ו-800 מטר ממרכז בנסקו.
אבל מה שעושה את ההבדל האמיתי עבור משפחה נמצא דווקא בקומת הכניסה: מטבח כשר נפרד לחלוטין, בהשגחתו המהודרת של הרב כותל דדון שליט"א, עם משגיח צמוד, בית כנסת וספר תורה.
פירין: ג'יפים, רכבלים ומים גועשים
ומכאן זה רק טיפוס. בספארי ג'יפים מטפסים בדרך עפר תלולה אל תצפית "עין הנשר", המשקיפה מגובה 1,563 מטר אל תהום קניון בּוּינוֹבוֹ שעומקו 670 מטר — והצילום, כמו תמיד, חובה. ביום אחר עולים ברכבל כיסאות אל בקתת בזבוג, בגובה 2,239 מטר, שם ממתין אגם קרחוני צלול בלב הפארק הלאומי פירין. עצי האורן, נאמנים להרגלם, ילוו אתכם בכל פנייה.
ולמי שחיפש אדרנלין - הנה הוא: שייט ראפטינג סוחף לאורך כשנים-עשר קילומטרים בנהר סטרומה, מדורג רמה 3 מתוך 6 (בכפוף, כמובן, למפלס המים ולשיקול המדריכים). הילדים, מצדם, לא יוותרו על מגלשת ההרים באורך ק"מ בפארק רילה, ועל חוויית הדייג בבריכה פסטורלית — שממנה יוצא דג טרי, אפוי במקום בנייר כסף, לארוחת צהריים.
טיפ קטן למשפחות: קחו שכבה חמה גם באוגוסט. במערת יאגודינה שבהרי רודופי — הארוכה והמרהיבה באזור — הטמפרטורה עומדת על 6 עד 8 מעלות לאורך כל השנה, גם כשבחוץ לוהט.
מקלט הדובים - סגירת מעגל
מי שקרא את רשמיי הישנים זוכר אולי את פארק הדובים המרקדים - אותם דובים חומים שעונו שנים כדי לאלצם "לרקוד", ולבסוף הושבו לטבע. ובכן, גם המסלול המשפחתי הזה עוצר שם, במקלט בֵּליצֵ'ה. הילדים פוגשים מקרוב את אותם דובים ניצולים, והשיחה על היחס לבעלי חיים נמשכת מעצמה עד הערב. ת'אמת. אפשר לוותר.
זהו מתחם של פארק שנועד להצלתם של דובים שעברו התעללות כדי לגרום להם לרקוד. הפארק הינו למעשה קטע יער עצום שגודר (כל קטע הליכה בו היא כעשרים דקות) ובו נמצאים הדובים, שגם כיום אחרי הטיפול בהם לא חזרו לעצמם.
אגב ישנה טיסה ישירה לסופיה, אנחנו טסנו עם אייר בולגריה (כשעתיים וחצי בלבד), מזוודה ותיק יד, ובסופו של יום, כשהמטוס נוחת בארץ ביום חמישי ואנו ממהרים הביתה לקראת שבת, חוזרים אליי שוב פסוקי פרשת שְׁלַח לְךָ — אותה תחושה פשוטה שאין כמו לשוב הביתה, "כי טובה היא מאד מאד". רק שהפעם, הילדים כבר מתכננים את הטיול הבא
