פריצת דרך רפואית-טכנולוגית בלונדון, צוות מנתחי מוח בבית החולים הלאומי לנוירולוגיה ונוירוכירורגיה ביצע, לראשונה בעולם, ניתוח להסרת גידול מוח בסיוע בינה מלאכותית בזמן אמת. המערכת, שפותחה במכון Hawkes של יוניברסיטי קולג' לונדון (UCL), ניתחה במהלך הניתוח את תמונת הווידאו מהאנדוסקופ וסימנה למנתחים מבנים אנטומיים רגישים - ובהם עצבים וכלי דם - באזור צפוף ומסוכן במיוחד במוח.
המטופל, ריס היברט בן 48, אב לשניים מבדפורדשייר שבבריטניה, עבר בחודש מאי ניתוח להסרת גידול שפיר בגודל 11 מילימטרים בבלוטת יותרת המוח, או ההיפופיזה. הגידול, המצוי בבסיס המוח, פגע בהדרגה בשדה הראייה שלו עד כדי קושי בהליכה והסתמכות על מקל הליכה.
הניתוח בוצע לאחר שהיברט אובחן בסוף 2024, בעקבות התמוטטות במהלך טיול רגלי. לדבריו, מצבו הידרדר במהירות: הראייה ההיקפית שלו נפגעה והוא נאלץ להיעזר במשקפיים ובמקל. כשהוצעה לו האפשרות להשתתף בניסוי כראשון בעולם, הוא הסכים מיד.
“אם מטופלים אינם מוכנים להצטרף למחקר, איך רופאים יוכלו ללמוד ואיך הרפואה יכולה להתקדם?” אמר היברט. לדבריו, השיפור היה כמעט מיידי: “כשפקחתי את העיניים אחרי הניתוח, הרגשתי שחזרה לי ראייה של 360 מעלות. לא ראיתי כך ברור כבר שנה”.
אזור ניתוחי שבו כל מילימטר קובע
הניתוח התמקד באזור ההיפופיזה, בלוטה קטנה בעלת תפקיד מרכזי בוויסות ההורמונים בגוף. זהו אחד האזורים המורכבים ביותר לניתוח במוח: סמוך אליו עוברים עורקי התרדמה, המספקים דם למוח, ועצבי הראייה. פגיעה באחד המבנים האלה עלולה לגרום לעיוורון, לשבץ מוחי או לסכנת חיים.
המערכת מבוססת הבינה המלאכותית קיבלה בזמן אמת את שידור הווידאו מהאנדוסקופ שהוחדר במהלך הניתוח. היא זיהתה את הרקמות, את כלי הניתוח ואת המבנים האנטומיים החשובים, והציגה סימונים צבעוניים על המסך כדי לסייע לצוות להתמצא בשטח הניתוחי.
פרופ' האני מרקוס, הנוירוכירורג שהוביל את ההליך לצד ד"ר דניאל חאן, תיאר את המערכת כמעין “זוג עיניים נוסף” בחדר הניתוח. לדבריו, היא אומנה על מספר ניתוחים גדול יותר מזה שמנתח יחיד יכול לראות או לבצע לאורך קריירה שלמה - ולכן יכולה להציע תמיכה בזמן אמת ברגעים שבהם נדרשת זהירות מרבית.
עשור של מחקר בדרך לחדר הניתוח
מאחורי המערכת עומד פיתוח של קרוב לעשור. חוקרי מכון Hawkes ב-UCL אימנו את האלגוריתם על מאות סרטונים מתויגים של ניתוחים קודמים להסרת גידולים בבלוטת יותרת המוח. במהלך ההכשרה למדה המערכת לזהות מבנים אנטומיים חיוניים, מכשירים כירורגיים והאופן שבו רקמות מגיבות לפעולות שונות של המנתחים.
ד"ר סופיה באנו, חוקרת רובוטיקה ובינה מלאכותית ב-UCL והאחראית הטכנולוגית על הפרויקט, הסבירה כי המטרה אינה להחליף את הרופא, אלא להעניק לו שכבת מידע נוספת בזמן אמת. בפועל, המנתחים ממשיכים לקבל את כל ההחלטות ולבצע את הפעולות הכירורגיות; הבינה המלאכותית משמשת כלי תמיכה, התראה והתמצאות.
המערכת פועלת על גבי תשתית Clara IGX של NVIDIA, פלטפורמה שנועדה להריץ יישומי AI רפואיים בזמן אמת. הניסוי נתמך במימון של המכון הלאומי הבריטי למחקר בריאות וטיפול, NIHR, ושל גוגל.
“החזיר לי את החיים”
כעבור שבוע בלבד מההליך, היברט כבר הצליח ללכת בכוחות עצמו - ללא מקל וללא צורך במשקפיים - ובהמשך שב לעבודתו. עבורו, מדובר ביותר מהצלחה רפואית: “זה החזיר לי את החיים”, אמר.
אף שההליך מסמן אבן דרך, מדובר בשלב מוקדם של מחקר קליני ולא בטכנולוגיה הזמינה עדיין לשימוש שגרתי בכל חדר ניתוח. הצוות בלונדון מתכנן כעת ניסוי רחב יותר, שיבחן את יעילות המערכת, את בטיחותה ואת האופן שבו היא משפיעה על קבלת ההחלטות של מנתחים בתנאי אמת.
חזונם של החוקרים הוא לפתח בעתיד מערכת שתוכל לשמש מעין “ChatGPT למנתחים” - עמית דיגיטלי בעל ניסיון מצטבר עצום, שיוכל להציג מידע, להתריע על סיכונים ולהציע זווית מקצועית נוספת במהלך ניתוח. עם זאת, גם בתרחיש כזה, ההחלטה הסופית והאחריות יישארו בידי הצוות הרפואי האנושי.
