הפרשן והיועץ האסטרטגי משה קלוגהפט משרטט בטורו ב"ישראל היום" תמונה דרמטית של התפרקות מוחלטת של המפה הפוליטית המוכרת. לדבריו, הגושים הפוליטיים המסורתיים התפרקו סופית השבוע, אך לא בשל מעבר מפלגות מצד לצד, אלא בשל נשירה הדרגתית של הסיעות מחיוב לראשי המחנות.
קלוגהפט מצביע על תופעה חסרת תקדים שבה יש כיום יותר מפלגות ללא מועמד מוגדר לראשות הממשלה מאשר כאלה המחויבות לראש המחנה שלהן.
בניתוחו הוא מפרט את הכאוס המתרחש בשני צדי המתרס: בימין, משה גפני מודיע תדיר כי אינו מחויב לגוש נתניהו, ואריה דרעי הבהיר כי אם נתניהו לא ירכיב ממשלה, מועצת חכמי התורה תכריע על המשך הדרך. מנגד, במחנה האופוזיציה, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט מסרבים בעקביות להמליץ על גדי איזנקוט, בעוד יאיר גולן הודיע כי ינהל משא ומתן מול שלושה מועמדים שונים בטרם ימליץ לנשיא.
אל המבוכה הזו מצטרפים גורמים נוספים כמו חילי טרופר, גלעד ארדן ובני גנץ לשומרים על ערפול, לצד המצטרף החדש עופר וינטר, שנקב בשמו של נתניהו רק בעקבות ביקורת ומיד סייג זאת בתנאי קבלה.
לדברי קלוגהפט, המפלגות היחידות כיום שמוכנות להתחייב להליכה מלאה עם מועמד שאינו יו"ר המפלגה שלהן הן עוצמה יהודית של איתמר בן גביר והציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' – כשהאחרון נמצא בעצמו תחת סכנה אלקטורלית.
את תמונת המצב המטלטלת מנסח קלוגהפט בדימוי חריף: "כמו מטוס שמאבד מנוע אחרי מנוע, הפרשנויות נצמדות לשני מועמדים בראשות שני גושים, אבל המועמדים עצמם כבר מזמן הבינו את הרמז, פתחו את כיסא המפלט ותרים אחר אזור לנחיתה".
שוחחתי בסוף האימון עם לוחמים שלי והבנתי שהפוליטיקאים מרוויחים מהכאוס כדי לחמוק משוויון בנטל!