מה עומד מאחורי הדרישה של נתניהו מבן גביר/ פרשנות

לכאורה מדובר במשפט תמים של נתניהו, כחלק מתפקידו "לסדר את הגוש", כמו קריאותיו הקודמות לראשי מפלגות הימין הקטנות, על כך שהם צריכים לנהוג באחריות, להתאחד ולפרוש - מי שאינו עובר את אחוז החסימה, אבל מאחוריה מסתתר סיפור פוליטי הרבה יותר מורכב. נתניהו לא פועל כאן רק מתוך דאגה לכך שסמוטריץ׳ לא יעבור את אחוז החסימה.

הוא מסתכל על כל מפת הכוחות בימין, על מפלגתו החדשה של עופר וינטר, על האפשרות לריבוי מפלגות קטנות ועל השאלה החשובה לא פחות מבחינתו: איך ייראה מאזן הכוחות בתוך הגוש ביום שאחרי הבחירות.

הסיבה הראשונה והברורה ביותר היא בצלאל סמוטריץ׳. הציונות הדתית נמצאת במצב בעייתי מאוד מבחינה אלקטורלית, ובסקרים האחרונים היא נמצאת מתחת לאחוז החסימה או קרוב אליו. מבחינת נתניהו זהו תרחיש מסוכן, משום שגם אם מצביעי סמוטריץ׳ הם מצביעי ימין מובהקים, אם המפלגה לא עוברת את אחוז החסימה הקולות האלה אינם מתורגמים למנדטים.

במערכת בחירות צמודה, אובדן כזה של קולות יכול להיות ההבדל בין גוש שמגיע ל-61 לבין גוש שנשאר מחוץ לשלטון. מבחינת נתניהו, לכן, יש אינטרס ברור להציל את סמוטריץ׳ ולהכניס את הקולות האלה לתוך חלוקת המנדטים. בנוסף, סמוטריץ' נחשב לפרטנר הטוב ביותר והיציב עבור נתניהו.

החרדים מאיימים שילכו עם איזנקוט בגלל חוק הגיוס, בן גביר גם הוא לא עושה חיים קלים לנתניהו, ובצלאל הוא האיש האחרון עליו הוא סומך.

סיבה נוספת ומרכזית לא פחות, היא זו שראש הממשלה חושש מאוד מבן גביר. איתמר בן גביר הוא כבר לא שחקן שולי. הוא מחזיק במפלגה עם כוח אלקטורלי משמעותי, והוא יודע היטב לתרגם את הכוח הזה להשפעה פוליטית. אם בן גביר ירוץ לבד ויגיע לבחירות עם מספר דו-ספרתי של מנדטים, נתניהו עלול למצוא את עצמו ביום שאחרי הבחירות מול שותף קואליציוני חזק מאוד, כזה שיכול להציב לו דרישות משמעותיות ולהכתיב לו לא מעט.

ריצה משותפת של בן גביר וסמוטריץ׳ משנה את המשוואה הזאת. במקום בן גביר שמגיע עם כוח עצמאי ומפלגה משלו, מתקבלת רשימה משותפת שבה הכוח מתחלק. המקומות ברשימה מתחלקים, המנדטים מתחלקים, מוקדי הכוח מתחלקים, וגם היכולת של בן גביר לבוא לנתניהו אחרי הבחירות ולהגיד “אני כוח גדול ולכן אני דורש” מצטמצמת במידה מסוימת.

וזה אולי הפרדוקס הגדול במהלך הזה: נתניהו צריך ימין חזק כדי לנצח, אבל הוא גם לא רוצה שותף ימני חזק מדי. הוא רוצה שהמפלגות שמימינו יעברו את אחוז החסימה ויביאו מספיק מנדטים כדי להקים ממשלה, אבל הוא גם רוצה שהכוח שלהן יהיה מחולק בצורה שתאפשר לו לשלוט בקואליציה. מבחינתו, הבחירות לא מסתיימות ביום שבו סופרים את הקולות. להפך. מבחינתו, ביום שאחרי מתחיל משא ומתן הרבה יותר חשוב: מי יקבל איזה תיק, מי יקבע את סדר היום, מי יוכל לאיים בפרישה ומה תהיה מידת התלות של נתניהו בכל אחת ממפלגות הקואליציה.

לכן הקריאה של נתניהו לבן גביר ולסמוטריץ׳ להתאחד היא לא רק “תפסיקו לריב כדי שלא תשרפו קולות”. יש בה גם מסר פוליטי עמוק יותר: אל תאפשרו למערכת הבחירות הזאת לפרק את הימין למספר רב מדי של מפלגות, אבל גם אל תאפשרו לאחד מכם לצאת ממנה חזק באופן שיקשה על נתניהו לנהל את הגוש.