בשל פסלים סאטיריים: אמן סיני נידון לשלוש שנות מאסר

גאו, המתגורר בניו יורק ומוכר כאחד מצמד האמנים ״האחים גאו״, נעצר באוגוסט 2024 במהלך ביקור משפחתי בסין. מאז הוא מוחזק במעצר. משפטו נערך בדלתיים סגורות במרץ 2026, ובני משפחתו ודיפלומטים מערביים לא הורשו להשתתף בו.

העבודות שבמוקד ההליך נוצרו לפי הדיווחים בין 2005 ל-2009. אחת מהן, ״אשמתו של מאו״, היא פסל ברונזה המציג את מאו כורע ברך בתנוחת חרטה; סדרת עבודות נוספת, ״מיס מאו״, מציגה דמות קריקטורית של המנהיג הסיני. החוק להגנת גיבורים וקדושים מעונים, שלפיו הורשע גאו, נכנס לתוקף רק ב-2018 והוחמר ב-2021.

ארגוני זכויות אדם טוענים כי מדובר באכיפה רטרואקטיבית הפוגעת בעקרון יסוד של המשפט הפלילי: אין להעניש אדם על מעשה שלא היה עבירה בעת ביצועו. שייין יי, חוקר בארגון Chinese Human Rights Defenders, אמר כי גזר הדין ניתן בגין יצירות שנעשו עד 16 שנים לפני שהחוק הרלוונטי כלל היה קיים, וקרא לשחרורו המיידי והבלתי מותנה של האמן.

אמנסטי אינטרנשיונל הגדיר את ההרשעה כפגיעה חמורה בחופש היצירה. בארגון ציינו כי אמנים אינם צריכים לעמוד בפני ענישה פלילית בגין עבודות המערערות על נרטיבים רשמיים או מעודדות בחינה ביקורתית של ההיסטוריה. גם נציב זכויות האדם של האו״ם קרא לשחרורו של גאו, תוך הדגשת החשש מהחלה רטרואקטיבית של הדין ומהשלכות הפרשה על משפחתו.

רעייתו של גאו, ג׳או יאליאנג, ובנם - אזרח ארצות הברית - מנועים מלעזוב את סין מאז מעצרו. ג׳או אמרה לסוכנות רויטרס כי פסק הדין היה עבורה הרסני. בהתאם לזיכוי בגין תקופת המעצר שכבר ריצה, עונשו של גאו צפוי להסתיים באוגוסט 2027, אך הוא מתכוון לערער על ההרשעה ועל העונש.

גאו ואחיו הצעיר, גאו צ׳יאנג, זכו להכרה בינלאומית בתקופה שבה מרחב הביטוי בסין היה פתוח יותר יחסית. יצירותיהם עסקו לאורך השנים בצנזורה, במהפכת התרבות ובטבח בכיכר טיין-אן-מן ב-1989 - נושאים רגישים במיוחד עבור השלטון בבייג׳ינג.

לקראת מתן גזר הדין כתב גאו צ׳יאנג כי מעבר להכרעה בעניינו של אחיו, תעמוד במרכז הפרשה שאלה רחבה יותר: האם אמן יכול להיכלא בשל ניסיונו להתמודד עם ההיסטוריה באמצעות אמנות.