ארכאולוגים חשפו 11 ראשי חצים נדירים מאובסידיאן, שעליהם נחרטו סימנים מסתוריים בני אלפי שנים. הממצאים התגלו באתר הנאוליתי טפקיק-צ'יפטליק שבקפדוקיה, במרכז טורקיה, והצטרפו לראש חץ מסומן נוסף שנמצא במקום בעבר.
בכך עלה מספרם הכולל של ראשי החצים החרוטים המוכרים באזור ל-54 בלבד. לדברי החוקרים, ממצאים מסוג זה לא התגלו עד כה בשום מקום אחר בעולם, וגם לאחר עשרות שנות מחקר לא ברור מה הייתה משמעות הסימנים שנחרטו עליהם.
היישוב טפקיק-צ'יפטליק שכן במישור מלנדיז. תושביו עסקו בחקלאות, בגידול בעלי חיים ולעיתים גם בציד. מיקומו של היישוב היה משמעותי במיוחד, שכן הוא שכן בין שניים ממקורות האובסידיאן הגדולים באזור.
האובסידיאן הוא זכוכית געשית שחורה ומבריקה, ששימשה חברות קדומות לייצור להבים וכלי נשק בזכות שוליה החדים. באתר נמצאו מאות ראשי חצים העשויים מחומר זה, אולם רק מעטים מהם נשאו חריטות. מתוך כ-740 ראשי חצים שנבדקו במקום, היה מוכר במשך שנים רק פריט חרוט אחד.
פריצת הדרך התרחשה בשנת 2022, כאשר החוקרים זיהו בבת אחת כמה פריטים נוספים. לדברי מחברת המחקר אליס וינה מאוניברסיטת אקס-מרסיי, לאחר שהצוות הבין בדיוק אילו סימנים עליו לחפש, התברר כי ראשי חצים נוספים שנראו במבט ראשון רגילים נשאו חריטות עדינות על פני השטח השחורים.
כדי לבדוק אם הסימנים נוצרו במקרה, בחנו וינה ועמיתה דניס גילבו את החריטות באמצעות מיקרוסקופ ואף ניסו לשחזר אותן. הניסויים העלו כי אובסידיאן אינו מסוגל לחרוץ אובסידיאן אחר, ולכן ככל הנראה נעשה שימוש בצור, חומר קשה יותר שהיה נדיר יחסית באתר והיווה כאחוז אחד בלבד משבבי האבן שנמצאו בו.
לדברי החוקרים, עצם השימוש בצור מעיד כי יצירת הסימנים דרשה פעולה מכוונת. במרבית המקרים נדרשו שתיים או שלוש חריטות חוזרות כדי ליצור קו לבן ובולט על פני הזכוכית הגעשית הכהה. על אחד מראשי החצים נמצאו לפחות 20 משיכות, שיצרו דגם מורכב של שלושה ריבועים המחוברים בקו.
למרות הבדיקה המקיפה, החוקרים לא הצליחו לזהות שיטה קבועה. חלק מהחריטות נמצאות במרכז ראש החץ ואחרות בצדדיו. חלקן בוצעו לפני השלמת עיצובו של הכלי ואחרות רק לאחר מכן. אף דגם אינו זהה לחלוטין לאחר, והסימנים אינם תואמים למוטיבים מוכרים אחרים מן התקופה.
אחת ההשערות גורסת כי מדובר בסימני בעלות של ציידים. לפי הסבר זה, כל צייד סימן את חציו כדי שיוכל לזהות אותו ולתבוע בעלות על בעל החיים שניצוד. אלא שנדירותם של ראשי החצים החרוטים מקשה על קבלת ההסבר במלואו, שכן הרוב המכריע של כלי הציד לא סומן כלל.
אפשרויות אחרות הן שהחריטות נועדו לקישוט, סימלו זהות אישית או קבוצתית, או נשאו משמעות מאגית ופולחנית. החוקרים מדגישים כי האפשרויות אינן בהכרח סותרות זו את זו, וכי ייתכן שאותו סימן מילא כמה תפקידים במקביל.
התעלומה מתחדדת לנוכח העובדה שאובסידיאן מקפדוקיה נסחר למרחקים גדולים והגיע אף לדרום הלבנט, אך ראשי חצים חרוטים לא נמצאו מחוץ למרכז טורקיה. גם בתוך האתרים עצמם הם אינם מופיעים בהקשרים מיוחדים: הם זהים בגודלם ובצורתם לראשי חצים אחרים ולא נמצאו בקברים או לצד מנחות פולחניות.
החוקרים מקווים כי גילוי עתידי של ראש חץ חרוט בתוך קבר יוכל לספק מידע על האנשים שהחזיקו בכלים הללו ועל מעמדם בחברה. עד אז יישארו הסימנים הלבנים שעל הזכוכית השחורה כאחד הרמזים המסקרנים והבלתי מפוענחים שהותירו אחריהם תושבי אנטוליה לפני אלפי שנים.
למי שראה משחקי הכס אס יבין על מה מדובר , זכוכית שחורה ...