מהלך אסטרטגי: ג'ילי תייצר את רכביה במפעלי וולוו

יו"ר ג'ילי החדש, אן קונגחווי, אמר במהלך הצגת תוצאות המחצית הראשונה של השנה כי מפעלי וולוו באירופה יהפכו ל"בסיס חשוב" עבור אסטרטגיית הייצור המקומית של ג'ילי. לדבריו, במפעלים צפויים להיות מיוצרים כלי רכב יוקרתיים של מותגי הקבוצה, אך הוא לא פירט אילו מותגים, דגמים או אתרי ייצור ייכללו בתוכנית.

שלושה מפעלים על הפרק

לוולוו יש כיום מפעלי ייצור בגטבורג שבשוודיה ובגנט שבבלגיה. במקביל, החברה מקימה מפעל נוסף בקושיצה שבסלובקיה, שאמור להתחיל בייצור סדרתי בתחילת 2027. שלושת האתרים עשויים להיכלל במהלך העתידי של ג'ילי.

המפעל בגנט מסתמן כמועמד טבעי במיוחד. ביולי חתמה וולוו על מזכר הבנות עם הממשל הפדרלי של בלגיה ועם ממשלת פלנדריה, הכולל תמיכה אפשרית של עד 119 מיליון אירו. ההסכם מאפשר, בין היתר, ייצור עבור מותגים נוספים - סעיף שעשוי לפתוח את הדלת להרכבת מכוניות של חברות אחרות מקבוצת ג'ילי.

זיקר ולינק אנד קו בתמונה

למרות שאין עדיין אישור רשמי לדגמים שייוצרו באירופה, זיקר ולינק אנד קו נחשבות למועמדות המרכזיות. שני המותגים ממוקמים בחלק הפרימיום של פורטפוליו ג'ילי, והם גם נהנים מחפיפות טכנולוגיות עם וולוו.

כך למשל, וולוו EX30 שמיוצרת בבלגיה מבוססת על פלטפורמת SEA2, אותה ארכיטקטורה המשמשת גם את זיקר X ואת לינק אנד קו 02. השימוש בפלטפורמה משותפת עשוי לצמצם עלויות, להקל על התאמת קווי הייצור ולאפשר לג'ילי לייצר דגמים שונים באותו אתר.

דרך לעקוף את מכסי האיחוד

המהלך מגיע על רקע המכסים שהטיל האיחוד האירופי על כלי רכב חשמליים המיובאים מסין - מדיניות שהגבירה את הלחץ על יצרניות סיניות להקים בסיסי ייצור בתוך אירופה. ייצור מקומי עשוי לאפשר לג'ילי להימנע מחלק מהעלויות הכרוכות ביבוא, לקצר זמני אספקה ולהתחרות באופן ישיר יותר בשוק האירופי.

מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר. ג'ילי מקדמת גם שיתוף פעולה עם פורד לייצור כלי רכב במפעל בוולנסיה שבספרד, כאשר לפי הדיווחים שני רכבי פנאי חשמליים אמורים להיכנס לייצור ב-2028. במקביל, הקבוצה משדרגת את המפעל שלה במלזיה, באמצעות אחזקתה בפרוטון, למרכז ייצור אזורי בהיקף של עד 500 אלף כלי רכב בשנה.

עבור וולוו, אירוח ייצור של דגמי ג'ילי עשוי לשפר את ניצול קווי הייצור בתקופה מאתגרת. הכנסות החברה ירדו ב-17% ברבעון השני של 2026 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והוספת נפחי ייצור יכולה לסייע בחלוקת עלויות המפעלים ובשיפור היעילות התפעולית.

אם התוכנית תצא לפועל במתכונתה המלאה, היא עשויה לשנות את האופן שבו מותגי הרכב הסיניים פועלים באירופה: פחות יבוא מהמזרח, יותר ייצור מקומי - ותחרות חריפה יותר מול היצרניות הוותיקות ביבשת.