מאסק בקביעה דרמטית: הקרב בין האדם למכונה כבר הוכרע

באפריל 2026, בוטים כבר היו אחראים לכ-57% מתעבורת ה-HTML שעברה ברשת של קלאודפלייר. בחברה מעריכים כי אם הקצב הנוכחי יימשך, בתוך חמש שנים תעבורת המכונות עשויה להיות גדולה עד פי 1,000 מתעבורת בני האדם.

סמנכ"ל הכספים של קלאודפלייר, תומאס זייפרט, אמר בשיחת המשקיעים לרבעון השני כי בני אדם יהפכו למעשה ל"שגיאת עיגול" בנתוני התעבורה של האינטרנט. לדבריו, לא מדובר בירידה במספר המשתמשים האנושיים, אלא בקצב צמיחה יוצא דופן של פעילות לא-אנושית.

אלון מאסק הגיב לתחזית בחשבון ה-X שלו וכתב כי מדובר בתוצאה שהיא "לא קרובה בכלל" - כלומר, לדעתו העליונות של תעבורת ה-AI על פני הפעילות האנושית היא כמעט בלתי נמנעת.

סוכן אחד, אלפי בקשות

מנכ"ל קלאודפלייר, מתיו פרינס, השווה את המהפכה הנוכחית למעבר הגדול מהדסקטופ למובייל. אלא שהפעם, לא מדובר רק במכשיר חדש שבאמצעותו בני אדם גולשים - אלא בשחקנים חדשים לחלוטין ברשת.

לדברי פרינס, משתמש אנושי שמחפש מצלמה עשוי לבקר בחמישה אתרים כדי להשוות מחירים. סוכן AI, לעומת זאת, יכול לסרוק אלפי אתרים, להשוות מוצרים, למלא טפסים, לבצע רכישות ולקבל החלטות באופן אוטונומי - וכל זאת עבור בקשה אחת של המשתמש.

דו"ח של חברת HUMAN Security מצביע על זינוק של 7,851% בתוך שנה בתנועת סוכני AI שמסוגלים ללחוץ על קישורים, למלא טפסים ולהשלים רכישות. לפי הדו"ח, OpenAI הייתה אחראית לכ-69% מתנועת בוטי ה-AI שנצפתה, בעוד Meta היוותה כ-16% ואנתרופיק כ-11%.

קלאודפלייר רוצה לגבות תשלום מהמכונות

בקלאודפלייר אינם רואים בגל הבוטים רק בעיית אבטחה או אתגר עבור בעלי אתרים. החברה מנסה למצב את עצמה כתשתית התיווך של כלכלה חדשה - כלכלת מכונה-למכונה.

החזון הוא מערכת תשלומים שבה סוכני AI יחויבו בסכומים זעירים, אולי שברי סנט, עבור כל בקשה למידע, גישה לאתר או פעולה דיגיטלית. פרינס הצהיר כי מטרתו היא לבנות רשת תשלומים למכונות בהיקף שעשוי להיות "גדול בשלושה סדרי גודל מוויזה".

המודל הזה עשוי לפתוח אפיקי הכנסה חדשים לאתרים, למאגרי מידע וליוצרי תוכן, שבמשך שנים ראו בוטים בעיקר כגורם שמעמיס על השרתים, סורק תוכן ולעיתים אף עוקף את המודל הכלכלי שלהם.

מי ישלם על כל זה?

לא כולם משוכנעים שהזינוק בתעבורת ה-AI מבשר כלכלה בת-קיימא. המשקיע מייקל בורי, שהתפרסם בזכות הימוריו נגד שוק המשכנתאות לפני משבר 2008, הטיל ספק בתגובה לדברי מאסק.

"זה רף נמוך יותר ממה שרוב האנשים חושבים, ועדיין איננו יודעים מי ישלם לסוכני AI כדי שיעבדו יחד", כתב בורי ב-X. החשש המרכזי שלו אינו אם הבוטים ישתלטו על תעבורת האינטרנט - אלא האם תיווצר סביבם פעילות כלכלית שתצדיק את ההשקעות האדירות בתשתיות.

בורי מחזיק בעמדות סקפטיות נגד כמה מחברות הדגל של גל ה-AI, בהן אנבידיה, פלנטיר ואורקל. לטענתו, ההוצאה המסיבית על מרכזי נתונים, שבבים ותשתיות מחשוב עלולה לייצר עודף קיבולת לפני שיוכח שיש ביקוש עסקי יציב ורווחי לשירותים הללו.

אמזון, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואורקל צפויות להשקיע השנה יחד כ-800 מיליארד דולר בהוצאות הוניות, חלק משמעותי מהן מוקדש למרוץ הבינה המלאכותית. השאלה שתכריע את השוק אינה עוד האם ה-AI ישנה את האינטרנט - אלא מי יצליח לגבות תשלום על האינטרנט החדש הזה.