פריצת דרך גנטית

לראשונה בהיסטוריה : מדענים יצרו כלבים שלא מעוררים אלרגיה 

פריצת דרך גנטית: שני גורי ביגל שנולדו לאחר עריכת גן אינם מייצרים את Can f 1 - החלבון המרכזי שמעורר אלרגיה לכלבים | החוקרים אומרים כי מדובר בצעד ראשון בדרך לאפשר בעלות על כלבים גם לאנשים אלרגיים, אך מזהירים: הדרך ליישום מסחרי עדיין ארוכה ומעלה שאלות אתיות

כלב ביגל (צילום: Shutterstock)

על אף שסבל מאלרגיה לכלבים במשך כל חייו הצליח מאט ווקר, גנטיקאי מחברת Kindred Companion Sciences, לשחק עם שני גורי ביגל ללא שסבל מתגובה אלרגית - בזכות פריצת דרך בעריכת גנים שעשויה לשנות בעתיד את חייהם של מיליוני אוהבי כלבים.

מאט הוביל צוות חוקרים שהשתמש בטכנולוגיית CRISPR כדי ליצור שני גורי ביגל, ביילי ואלפי, שאינם מייצרים את Can f 1 - חלבון המצוי ברוק, בשיער ובקשקשי העור של כלבים ונחשב לגורם עיקרי לאלרגיה אצל בני אדם.

המחקר, שפורסם בכתב העת The CRISPR Journal, נחשב לניסיון הראשון שבו יושמה בהצלחה גישה גנטית זו בכלבים.

שינוי זעיר עם פוטנציאל גדול

החוקרים השתמשו במערכת CRISPR-Cas9 כדי לערוך את הקוד הגנטי בתאי עור של כלבים. הם הוסיפו שינוי זעיר - אות גנטית אחת - בגן האחראי לייצור Can f 1. השינוי מונע מהגוף לייצר את החלבון.

לאחר מכן השתמש הצוות בשיבוט תאי, שיטה הידועה בשם העברת גרעין תא סומטי - אותה טכניקה ששימשה בעבר ליצירת הכבשה דולי. התאים הערוכים שימשו ליצירת עוברים, שהושתלו בכלבת ביגל פונדקאית.

מתוך 25 עוברים שנוצרו, שניים התפתחו לגורים בריאים. ביילי ואלפי, שתי נקבות, נולדו בספטמבר 2024.

ווקר אמר לסוכנות AP כי הצלחת התהליך עוררה בו תחושה של “הקלה, יראה והכרת תודה” על כך שהניסוי הצליח.

בדיקות המעבדה אישרו: החלבון נעלם

כדי לבחון את הצלחת העריכה הגנטית, החוקרים אספו דגימות רוק, שיער וקשקשי עור משני הגורים המהונדסים, וכן מכלב ביגל רגיל, פודל וגולדנדודל.

בבדיקת Western blot, המשמשת לאיתור חלבונים, נמצא כי כל הכלבים שאינם מהונדסים ייצרו Can f 1. לעומתם, אצל ביילי ואלפי לא התגלה החלבון כלל.

גם מבחן דקירה בעור שנערך לווקר הציג תוצאות מעודדות: הוא הגיב לדגימות שנלקחו מפודל ומגולדנדודל, אך לא הגיב לתמציות שהופקו משני הגורים המהונדסים.

הממצאים מחזקים גם את עמדתם ארוכת השנים של מומחי אלרגיה: גזעים המשווקים כ”היפואלרגניים”, בהם פודלים וגולדנדודלים, אינם בהכרח נטולי אלרגנים. הם עשויים להשיר פחות שיער, אך עדיין מייצרים חלבונים שעלולים לעורר תגובה אלרגית.

לא פתרון מלא - לפחות לא עדיין

למרות ההישג, החוקרים מדגישים כי כלבים כאלה אינם צפויים להגיע בקרוב לבתים פרטיים. יש צורך במעקב ארוך טווח אחר מצבם הבריאותי של הגורים, בבחינת השפעות בלתי צפויות של העריכה הגנטית ובפיתוח שיטות שיאפשרו להרחיב את התהליך בעלות סבירה.

לדברי ווקר, השינוי הגנטי שנוצר במעבדה מופיע באופן טבעי גם אצל חלק מהכלבים, נתון שעשוי להפחית חששות מפגיעה בבריאותם. עם זאת, מומחים מזהירים שלא ניתן עדיין לקבוע עד כמה השיטה תוכל למנוע אלרגיות באופן רחב.

Can f 1 הוא האלרגן הדומיננטי ביותר אצל כלבים, אך אינו היחיד. ד"ר ג'ף סורל, פתולוג מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן, ציין כי עדיין לא ידוע עד כמה היעדרו של החלבון לבדו יספק הגנה מלאה לאנשים אלרגיים.

גם שאלות מוסריות עומדות על הפרק

מעבר לאתגר המדעי, הפרויקט מעורר דיון אתי סביב הנדסת בעלי חיים לצורכי בני אדם. הביואתיקאי ארתור קפלן מבית הספר לרפואה גרוסמן באוניברסיטת ניו יורק אמר כי הטכנולוגיה עשויה לאפשר ליותר אנשים לגדל חיות מחמד - אך גם עלולה לצמצם את הנכונות לאמץ כלבים נטושים שאינם מהונדסים גנטית.

המחקר מסמן אפשרות חדשה עבור אנשים שעד היום נאלצו לוותר על גידול כלב בשל אלרגיה. אך עד שכלב “נטול אלרגנים” יהפוך למציאות מסחרית, המדענים יצטרכו להוכיח לא רק שהשיטה עובדת - אלא גם שהיא בטוחה, יעילה ונגישה.

סרוגים premium

המהדורה המובחרת!

הטבת השקה מיוחדת:

במקום 39 בחודש עכשיו ב 0

הצטרפו אלינו