אלפים ליוו היום (חמישי) למנוחות בהר הרצל בירושלים את רס"ן הראל בירנשטוק הי"ד, בן 34 מנוקדים, שנפל בקרב בדרום לבנון. בני משפחתו נפרדו ממנו בהספדים קורעי לב ותיארו מפקד אהוב, אב מסור ואדם ששמחת החיים אפיינה אותו בכל מקום אליו הגיע.
"הפעם אני לא יודעת להיות חזקה"
אלמנתו, סיפרה על הרגע שבו יצא למילואים עם פרוץ המלחמה ועל המשפט שליווה אותה מאז.
"כשבאו לקרוא לך בשמחת תורה, שנייה אחרי שארזת, חיבקת אותי ואמרת לי 'תהיי חזקה'. מאז אני משתדלת למלא את התפקיד הזה ששמת לי, להיות חזקה בשביל הילדים. אבל הפעם אני לא יודעת להיות חזקה. אני צריכה שתשלח לי כוחות."
בדבריה ביקשה מהמלווים לזכור את בעלה כפי שהיה בחייו: "תזכרו את הראל עם החיוך הזה שלו. הכוכב הזה שנכנס לחדר, ואחרי דקה כולם מתאהבים בו. אחרי חמש דקות כולם כבר חברים שלו. אי אפשר להיזכר בו ולא לשמוח."
כמו מלאך
אמו, יונת, סיפרה כי רק ימים ספורים לפני נפילתו נסעה איתו לצפון, בדרכו לכניסה ללבנון. "לא סיפרתי לסבא וסבתא שאתה מגיע, ופתאום כמו מלאך טוב נכנסת. סבתא צעקה משמחה. עשית סיבוב בגינה, כמו תמיד, ואמרת לי: 'אימא, הכול נראה כל כך קטן לעומת איך שזכרתי אותו כשהייתי ילד'."
ודווקא בסבב הזה העידה שהיתה רגועה: "את הדאגות שלי כבר בזבזתי כהוגן כל השנים, מצוק איתן ועד כל הסבבים האחרונים. הפעם החלטתי לבטוח בה'. אבל אז הם הגיעו... ומשם הכול השתנה."
בהמשך סיפרה על בנה כמפקד וכאדם מלא שמחת חיים. "אהבת את מה שעשית ותמיד אמרת לי: 'אמא, בסוף כולם מתים, ואם למות - אז לפחות ככה'."
"פעם הובלנו אותך לחופה"
אביו, שלמה, התקשה להיפרד מבנו "פעם אחרונה שהובלנו אותך הייתה לפני עשר שנים, לחופה שלך עם אליה. כל כך שמחנו. ועכשיו תראה לאן אנחנו מובילים אותך. אי אפשר להסכים לזה שהורים יקברו את ילדיהם."
בסיום דבריו ביקש לחזק את משפחתו. "אולי עכשיו אנחנו חלשים, מובסים ובוכים, אבל מבטיח לך שאף אחד לא יכול עלינו. ששון ושמחה תמיד יהיו בביתנו. עם ישראל חי."
רס"ן הראל בירנשטוק הי"ד, נפל במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון. הוא הותיר אחריו את רעייתו אליה וארבעת ילדיהם.