גל החום הממושך שפגע הקיץ בבריטניה הותיר אחריו מדשאות יבשות ושדות צהובים, אך באחת האחוזות ההיסטוריות במדינה הוא גם הוביל לתגלית יוצאת דופן. על המדשאה הדרומית של אחוזת צ'טסוורת' שבמחוז דרבישייר הופיעו לפתע דפוסים סימטריים ומפותלים, שחשפו את קווי המתאר של גן מפואר שנעלם לפני מאות שנים.
מתחת לדשא הצרוב הסתתר העיצוב של "הפרטר הגדול", גן נוי רשמי שהוקם בסביבות שנת 1699 עבור הדוכס הראשון מדבונשייר. הגן כלל ערוגות פרחים, שבילים ודוגמאות מסולסלות וסימטריות, בהתאם לאופנה שרווחה באותה תקופה בגנים של בתי האצולה באירופה. הוא השתרע לאורך כ-144 מטרים ולרוחב כ-69 מטרים, מול החזית הדרומית החדשה של האחוזה.
אלא שהגן המרשים התקיים זמן קצר יחסית. בסביבות שנת 1730, כשלושה עשורים לאחר הקמתו, הוא כוסה והוחלף בעיצוב חדש שהונהג בתקופתו של הדוכס השלישי מדבונשייר. במשך כמעט 300 שנה נותרו צורותיו מוסתרות מתחת למדשאה, עד שהחום והיובש החזירו אותן לעין.
לדברי אנשי אחוזת צ'טסוורת', ההסבר לתופעה נמצא מתחת לפני הקרקע. הדשא שנשתל בעבר מעל הערוגות והשבילים הישנים פיתח במקומות מסוימים שורשים קצרים יותר. כאשר הטמפרטורות עולות והקרקע מתייבשת, חלקים אלה נצרבים מהר יותר מהדשא שסביבם. ההבדלים בצבע יוצרים מעין שרטוט טבעי, החושף באופן זמני את הדוגמאות של הגן הקדום.
באחוזה נמדדו במהלך מאי, יוני ויולי טמפרטורות של יותר מ-30 מעלות. האביב ותחילת הקיץ באזור היו יבשים ושמשיים במיוחד, עם כ-33 אחוזים יותר שעות שמש וכ-32 אחוזים פחות גשם מהממוצע האקלימי המקומי. התנאים החריגים ייבשו את המדשאה במידה שאפשרה להיסטוריה לצוץ מחדש מעל פני השטח.
צ'טסוורת' משמשת ביתה של משפחת דבונשייר במשך 16 דורות. הגן ההיסטורי שלה משתרע כיום על פני כ-425 דונם, והשטח שבו שכן בעבר "הפרטר הגדול" משמש כמדשאה הדרומית של האחוזה.
לצד ההתרגשות מהתגלית, אנשי האחוזה מציינים כי הופעת הגן האבוד היא גם תזכורת לשינויים באקלים המקומי. צוות הגינון כבר פועל לשיפור ניהול המים, מבנה הקרקע ויכולת ספיגת הגשמים, במטרה להפוך את הגנים לעמידים יותר בפני תקופות ממושכות של חום ויובש.
כך הפכה מדשאה צהובה ויבשה לחלון נדיר אל העבר, והחזירה לזמן קצר אל פני השטח יצירת גינון מפוארת שנעלמה לפני קרוב לשלוש מאות שנה.