בין 2,000 ל-5,000 טונות של אורניום הופקו והוברחו מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) במהלך שני העשורים האחרונים - מבלי שדווחו לרשויות הגרעין הבינלאומיות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications, ומצביע על כשל מהותי במערך הפיקוח הגלובלי על חומרים גרעיניים.
החוקרים, מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון ואוניברסיטת פרינסטון, מצאו כי האורניום “תפס טרמפ” בתוך שרשרת האספקה של הקובלט - מתכת קריטית לייצור סוללות ליתיום-יון לרכבים חשמליים. מרבית הקובלט מקונגו מיוצא לסין, המחזיקה בכ-95% מיכולת זיקוק הקובלט העולמית.
לפי ההערכות, כמות האורניום שלא דווחה - המקבילה לכ-4.4 עד 11 מיליון פאונד - עשויה להספיק תאורטית לייצור חומר בקיע עבור מאות עד אלפי ראשי נפץ גרעיניים, או להפעלת כור גרעיני אזרחי למשך עשרות שנים. למרות זאת, פחות מ-10% מהחומר הוצהר ונמצא תחת פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA).
הבעיה נובעת מהמבנה הגיאולוגי של אזור ה-Copperbelt בקונגו, שם אורניום מופיע באופן טבעי לצד עפרות קובלט. בתהליך הכרייה והעיבוד, האורניום נוטה להיקשר כימית לקובלט, ולכן ממשיך עם החומר לאורך שרשרת האספקה – אלא אם מבוצעת הפרדה יזומה, שאינה מתרחשת כיום באופן שיטתי.
המחקר שילב נתוני כרייה, רישומי סחר וניתוח כימי של תהליכי עיבוד, ונערך בשיתוף פעולה עם גופי תחקיר עיתונאיים בינלאומיים. הממצאים מעלים חשש כי כמויות משמעותיות של אורניום מסתובבות בעולם ללא תיעוד, וללא הגבלות על יעד השימוש הסופי שלהן.
מעבר לסיכון הביטחוני, החוקרים מצביעים גם על השלכות סביבתיות חמורות: בין 1,000 ל-4,000 טונות של אורניום הושלכו לפסולת בצורות כימיות ניידות, העלולות לזהם קרקע ומים ולסכן את בריאות העובדים והקהילות המקומיות.
החוקרים קוראים לביצוע ביקורת לאומית מקיפה על פעילות הכרייה בקונגו, לקביעת רגולציה מחייבת להפרדת אורניום משרשרת הקובלט, וליישום ניטור קרינה לעובדים. בנוסף, הם מציעים כי זיקוק הקובלט בתוך קונגו עשוי להיות צעד מרכזי לצמצום התופעה ולחיזוק הפיקוח.
המקרה מדגיש עד כמה המעבר הגלובלי לאנרגיה ירוקה ולרכב חשמלי עשוי להסתיר בתוכו סיכונים בלתי צפויים – ולחשוף “נקודות עיוורון” מסוכנות במערכת הפיקוח הבינלאומית.
