היועמ"שית לבג"ץ: יש לפסול את חוק מעצר בני ישיבות

החוק, שאושר בכנסת ב-14 ביולי, מקפיא באופן זמני הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד חייבי גיוס שהם תלמידי ישיבות ועומדים בתנאים שנקבעו בו. לאחר הגשת חמש עתירות נגד החוק, בג״ץ הקפיא את כניסתו לתוקף והורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל. הדיון בעתירות יתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.

בכתב התשובה קבעה המדינה כי החוק אינו מהווה הסדר זמני לקראת חקיקת חוק גיוס, אלא יוצר כלפי תלמידי הישיבות ״מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה״. לטענתה, החוק שולל מרשויות האכיפה את האפשרות לעצור, לחקור ולהעמיד לדין תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות, בעוד שהליכי האכיפה ממשיכים לחול על יתר חייבי הגיוס.

עוד נטען כי החוק הופך את חובת הגיוס ל״אות מתה״ ביחס לתלמידי הישיבות. לפי עמדת המדינה, חובת הגיוס ממשיכה לחול עליהם, אך הכלים שנועדו לאכוף אותה מוקפאים. בכתב התשובה נכתב כי בדרך זו מנסה החוק להשיג באמצעות ״הדלת האחורית״ תוצאה שלא ניתן להשיג באופן ישיר.

המדינה התייחסה גם לטענה כי מטרת החוק היא להגן על ערך לימוד התורה. בכתב התשובה הודגש כי אין מחלוקת על חשיבות לימוד התורה, אך נטען שהחוק אינו מסדיר או מעודד את הלימוד עצמו, אלא משנה את תגובת המדינה להפרת חובת הגיוס בידי קבוצה מסוימת.

גם הרמטכ״ל התנגד לחוק לפני אישורו. לפי כתב התשובה, הוא הזהיר כי הקפאת האכיפה תעניק תמריץ לאי-התייצבות, תפגע באמון המשרתים ולא תוסיף כוח אדם לצה״ל, דווקא בזמן שבו הצבא מתמודד עם מחסור משמעותי בחיילים.

בנוסף לטענות נגד תוכן החוק, המדינה טוענת כי נפלו פגמים חמורים בדרך חקיקתו. לדבריה, הנוסח שאושר שונה לחלוטין מהצעת החוק המקורית שעליה הוחל דין רציפות, ולכן היה צריך להעבירו מחדש בקריאה ראשונה ולא להסתפק בקריאה שנייה ושלישית.

הממשלה לא ביקשה ייצוג משפטי נפרד בעתירות, אך ביקשה להגיש התייחסות משלה. עמדתה צפויה להיות מוגשת בנפרד באמצעות פרקליטות המדינה לאחר שתתקבל. בינתיים מבקשת המדינה להשאיר את הקפאת החוק בתוקף עד להכרעה הסופית, ובהמשך להורות על ביטולו המלא.