“זה כבר לא אמיתי”: הטרנד החדש שמשנה את עולם הדייטינג

עבור חלק מהמשתמשים, מדובר בכלי עזר תמים לשיפור ניסוח או התאמת טון. אחרים לוקחים זאת צעד קדימה - מעלים שיחות שלמות למודלים כדי להבין מדוע הקשר דעך, או כדי לייצר תגובות “מושלמות” שיגדילו את סיכויי ההצלחה.

במקביל, גם חברות הדייטינג עצמן מאמצות את מהפכת הבינה המלאכותית. Tinder החלה לבחון מערכות לניתוח “כימיה” בין משתמשים, בעוד Bumble כבר מציעה המלצות מבוססות AI לשיפור פרופילים ואף רמזה על מעבר עתידי ממודל ה”סווייפ” המסורתי להתאמות חכמות יותר. עם זאת, בעוד הפלטפורמות משלבות AI באופן רשמי, השימוש הלא-רשמי של המשתמשים נותר מחוץ לרגולציה.

התופעה מעלה שאלות רחבות יותר על אותנטיות בעידן הדיגיטלי. היא מזכירה מקרים נוספים שבהם שימוש יתר בבינה מלאכותית פוגע באמינות - כמו עדויות על מועמדים לעבודה ששלחו מכתבי תודה או קורות חיים שהיו זהים ושנוצרו על ידי AI. גם בדייטינג, משתמשים מתחילים לזהות דפוסים חוזרים וניסוחים “מושלמים מדי”, המעוררים חשד שמא לא מדובר בקול אנושי אמיתי.

נתונים מסקר שנערך ב-2025 מצביעים על פער בין דורות: בני דור ה-Z מביעים אי נוחות גבוהה יותר משימוש בבינה מלאכותית לניסוח פרופילים והודעות, בהשוואה למילניאלס. ייתכן שהדור הצעיר, שגדל לצד הטכנולוגיה, דווקא רגיש יותר לאובדן האותנטיות שהיא עלולה לייצר.

בשונה מ”קטפישינג” - שבו משתמשים מציגים זהות בדויה - “צ’אטפישינג” פועל באזור אפור יותר. האדם אמיתי, אך המילים אינן בהכרח שלו. נכון להיום, אף אחת מהפלטפורמות המרכזיות לא הודיעה על צעדים לזיהוי או הגבלה של הודעות שנוצרו באמצעות AI בין משתמשים אמיתיים.