השימוש ההולך וגובר בכלי בינה מלאכותית לעריכת תמונות מתחיל לעורר דאגה בקרב חוקרים, לאחר שהתברר כי תמונות "משופרות" מחלחלות למאגרי נתונים מדעיים ומשבשות את אמינותם. מאגרי מדע אזרחי, דוגמת iNaturalist וספריית Macaulay של מעבדת קורנל לאורניתולוגיה (חקר העופות), נשענים על תרומות של הציבור הרחב לצורך תיעוד תפוצת מינים ושינויים אקולוגיים - אך כעת מתברר כי חלק מהתמונות אינן משקפות את המציאות.
במאמר שפורסם בכתב העת Nature, מזהירים חוקרים כי מאות תמונות מזויפות או כאלה שעברו מניפולציה באמצעות AI כבר אותרו בפלטפורמות הללו. עם זאת, ההערכה היא כי היקף התופעה רחב בהרבה, שכן מרבית המקרים אינם מזוהים בזמן אמת.
הבעיה אינה נובעת בהכרח מזדון. לדברי האקולוג אלכסנדר ליס מאוניברסיטת מנצ'סטר מטרופוליטן, צלמים חובבים משתמשים בכלי AI כדי לשפר את איכות התמונות - אך האלגוריתמים עצמם עשויים "להשתיל" מאפיינים ממינים אחרים. באחד המקרים שתוארו, תצפית כביכול על ציפור אדומת-כנף בברזיל התבררה כטעות: מדובר היה בכלל באוריול מקומי, אך עריכת AI שינתה את מאפייני הנוצות והובילה לזיהוי שגוי של מין שאינו חי באזור.
למרות שמדובר בתופעה יחסית חדשה, הנתונים כבר מעוררים חשש. מתוך יותר מ-610 מיליון תמונות שהועלו ל-iNaturalist, רק כ-1,400 סומנו ככאלה שעברו עיבוד AI - נתון שלדברי החוקרים משקף תת-דיווח משמעותי. "הכוח של הפלטפורמות הללו הוא בכך שהן מאפשרות לאנשים רגילים לתרום מידע בקנה מידה שחוקרים לבדם לא יכולים להשיג," אמר טוני איוואנה, מנהל התמיכה הקהילתית של iNaturalist. "אבל המידע הזה חייב להיות מדויק."
מעבר לפגיעה בתיעוד נקודתי, החשש המרכזי הוא אפקט מצטבר: כאשר תמונות שגויות נכנסות למאגרי הנתונים, הן משמשות גם לאימון אפליקציות לזיהוי מינים. כך נוצר מעגל בעייתי שבו טעויות מזינות את עצמן, ומובילות לירידה באמינות הכלים והמחקר כאחד.
מאגרי מדע אזרחי הם כלי קריטי להבנת השפעות שינויי האקלים, מעקב אחר נדידת מינים ותיעוד התנהגויות חדשות בטבע. כעת, בתקופה שבה הגבול בין מציאות לעיבוד דיגיטלי מיטשטש, חוקרים קוראים לציבור ולפלטפורמות לנקוט משנה זהירות - לפני שהנתונים שעליהם נשענת האקולוגיה המודרנית יאבדו את אמינותם.
