ערב תשעה באב: פרה אדומה נוספת נולדה ברמת הגולן

לפי המכון, העגלה החדשה נולדה בעדרו של שי גבעון, המשמש כחוואי של המכון הלאומי לחקר פרה אדומה. בעקבות המעקב הצמוד אחר ההמלטה, נשמרה העגלה ללא תג באוזנה – פרט שעשוי להיות משמעותי בבחינת כשרותה ההלכתית.

גבעון הוא גם מי שאיתר את העגלה האדומה הקודמת, בזמן שהעניק שירות באחת הרפתות. לדבריו, לידתן של שתי עגלות בסמיכות מצביעה על שינוי משמעותי בהתעניינות בנושא.

"אני חש שאנו בתקופה היסטורית", אמר גבעון. "מאז שנולדה העגלה האחרונה, קיבלתי פניות ושאלות מכל גווני הקשת היהודית בארץ ומחו"ל – חסידים, ליטאים, חילונים ודתיים. עם ישראל מתעורר יותר מתמיד לנושא המקדש והשבת הטהרה לישראל".

במקביל, השבוע הוזרעו בשילה הקדומה שתי פרות אדומות נוספות. במכון מקווים כי המהלכים יאפשרו בעתיד לגדל עדר של פרות אדומות.

"אנו בדרך לגידול עדר פרות אדומות", אמר גבעון. לדבריו, במכון צפו כי עגלות בעלות פוטנציאל ייוולדו בעונה הנוכחית, אך העובדה שהלידה התרחשה בסמוך לתשעה באב העניקה לאירוע משמעות נוספת עבור אנשי המכון.

השאלה ההלכתית החדשה

למרות שהעגלה נולדה ללא תג באוזנה, נסיבות לידתה מעוררות כעת דיון הלכתי מורכב. העגלה נולדה כתאומה לעגל זכר, מצב שעלול להוביל בבקר לתופעה המכונה "פרימרטין".

לפי המכון, כאשר עגל ועגלה מתפתחים יחד, החיבור בין מערכות הדם שלהם עלול לגרום לערבוב הורמונלי. בכ-98% מהמקרים מסוג זה נפגעת התפתחות מערכת הרבייה של העגלה והיא נותרת עקרה.

כעת יצטרכו רבני המכון להכריע אם חוסר התפתחות פנימי ומולד, שאינו נראה לעין, נחשב למום הפוסל את העגלה ממצוות פרה אדומה.

"קיימת שאלה האם מום מולד שאינו חיצוני וגלוי לעין בגוף הפרה פוסל את תמימותה, הן לגבי הקרבנות ובפרט לגבי פרה אדומה", הסביר הרב עזריה אריאל, ראש בית המדרש של המכון.

לדבריו, ההכרעה לא תתקבל על ידו בלבד, אלא תידון בבית המדרש של המכון, המונה כ-20 רבנים, ולאחר מכן תובא לעיונם של פוסקי הדור.

גם העגלה הקודמת עדיין בבדיקה

במקביל לדיון החדש, רבני המכון נמצאים בשלבים האחרונים של בחינת כשרותה של העגלה הקודמת. זמן קצר לאחר לידתה הוצמד לאוזנה תג, אך מאז הנקב החלים וכמעט שלא נותר ממנו סימן.

במכון מקווים לפרסם בתוך כשנה את מסקנות המחקר ההלכתי שערכו בנושא ולהוציא לאור ארבעה כרכים בשם "פרה אדומה כהלכתה", שיסכמו כעשור של מחקר.