נגמרו המשחקים: מה חליל אל-חייה באמת מתכנן לנו?

תפסיקו כבר לחפש את האנשים המעשיים בחמאס. מי שחשב שמותם של סינוואר והנייה יביא לארגון הטרור הזה איזה "ראש ממשלה" שפוי או דיפלומט אירופאי שרק רוצה לדבר על שלום, חטף אתמול סטירת מציאות מצלצלת. הבחירה בחליל אל-חייה, "אבו אוסאמה", לראש הלשכה המדינית, היא לא בשורה של פשרה – היא הוכחה שחמאס החליט להישאר בתוך השוחות של עזה, עם הפנים לטהרן.

מי שחושב שאל חייה הוא איזה "מבוגר אחראי" רק בגלל שהוא יודע לחייך למצלמות במגעים לעסקה, פשוט לא מכיר את הרקורד. האיש הזה הוא יצור כלאיים מסוכן: דוקטור לאיסלאם קיצוני, איש מנגנוני הביטחון הפנימיים של חמאס שקם ב-87, ובעיקר היורש הרוחני והמבצעי של יחיא סינוואר

הוא איבד ארבעה בנים במלחמות מולנו, וזה אולי נשמע כמו סיפור טרגי, אבל בחמאס זו "תעודת כשרות". הוא לא רואה במו"מ כלי לשלום, הוא רואה בו כלי לשרידות. כשהוא מנהל מו"מ, הוא לא מחפש פתרון שיביא שגשוג לעזה; הוא מחפש את הדרך להוציא את הארגון שלו מחדש מההריסות, כדי שיוכל לחפור את המנהרה הבאה.

הזרוע הארוכה של איראן בגרסת הדוקטורט

הבחירה בו היא חותמת רשמית על הברית עם הציר האיראני. אם משעל עוד ניסה לעשות קולות של מי ששייך למחנה הטורקי-קטרי ומנסה ללכת בין הטיפות, אל-חייה הוא האיש של טהרן. הוא היה בטהרן כשהנייה חוסל, הוא מתואם איתם ברמה הכי עומקה שיש, והוא לא מתבייש להגיד ש"מבול אל-אקצא" הוא לא טעות, אלא תגובה לגיטימית.

כשהוא אומר ש"מי שחושב על היום שאחרי חמאס חולם אשליות", הוא מדבר אלינו ביושר. הוא לא רוצה פיוס, הוא רוצה את שיקום הזרוע הצבאית. הוא מבין שהשטח בעזה הוא הדלק של חמאס, וכל עוד הוא שם הוא ינסה להחזיק את הרצועה כראש הגשר של איראן מול ישראל.

האשליה האמריקנית

ראינו את התמונות של החיבוקים מול האמריקנים, ראינו את ניסיונות ה"הרגעה" שלו. אל תטעו זה לא הופך אותו למתון. זה הופך אותו למניפולטור הכי מסוכן שהיה לנו. הוא מבין שכרגע הוא צריך את האוויר של המו"מ כדי לא להימחק סופית, אבל המטרה נשארה אותה מטרה: השמדתנו.

אז אל תתנו לאולפנים למכור לכם סיפורים על "הנהגה חדשה" או "חמאס שמתמתן". בואו נשים את הדברים על השולחן חמאס לא עובר לשום תהליך מדיני הוא פשוט משכלל את דרך המוות שלו. בחירה באל-חייה זה לא צעד לעבר הסדר, זה צעד לעבר עוד מנהרות, עוד רקטות ועוד "שבעה באוקטובר" האיש הזה הוא המוח שמאחורי המנגנונים, האיש שראה את סינוואר פועל מקרוב והפנים את השיטה. הוא לא צריך את חאלד משעל בשביל לעשות דאווין של דיפלומט; הוא צריך את עזה בשביל להמשיך את המלחמה. כשהוא מנהיג את חמאס, אנחנו לא מקבלים ארגון מורתע, אלא ארגון שנחוש להוכיח שאפשר לשבור אותנו בסיבובים של דם. אל-חייה הוא לא השינוי הוא האזהרה הכי גדולה שקיבלנו.