קובי פרץ הפסיד: בית המשפט דחה תביעה נגד דרוקר

בית משפט השלום דחה היום (ראשון) את תביעת הדיבה שהגיש הזמר קובי פרץ נגד העיתונאי רביב דרוקר, וקבע כי הביקורת הסאטירית שמתח דרוקר על התבטאויותיו של פרץ נגד מפגיני המחאה ב-2023 חוסה תחת חופש הביטוי. בית המשפט חייב את פרץ לשלם לדרוקר 20 אלף שקל הוצאות משפט.

הפרשה החלה ביולי 2023, כאשר פרץ פרסם באינסטגרם מילים חריפות בגנות מפגינים נגד ההפיכה המשטרית, לאחר שתועדו מפגינים מנפצים שמשת רכב שבתוכו אישה וילדיה. בין היתר כינה הזמר את המפגינים "נמושות פחדנים", טען שהם "הבושה הכי גדולה שיש לנו במדינה", וקרא "להוקיע אתכם ולהקיא עליכם". פרץ אף הוסיף כי המפגינים הם "האויב מבית הכי גדול שיש לנו, לא פחות מהמחבלים ואולי אף יותר".

לאחר סערת הביקורת שעוררו דבריו, התנצל פרץ, מחק את הפרסום וטען כי כתב "מילים כואבות בלהט הרגע". אולם העיתונאי רביב דרוקר בחר להקדיש את מונולוג הפתיחה בתוכניתו "אזור בחירה" בערוץ 13 לפרץ, תוך שימוש בשיטה סאטירית מיוחדת.

דרוקר ציטט מדברי פרץ על המפגינים, ציין כי מיהר להתנצל, ומיד בהמשך אמר: "אני ממליץ להחרים את כל הופעותיו של קובי פרץ, לקרוא לכל מקום עבודה לא להזמין אותו לשום מקום, עבריין מורשע, מעלים מסים שכמותו, נמושה, פחדן ואפס. אבל אני רוצה להתנצל שאמרתי את זה, זה היה בלהט הרגע". דרוקר השתמש בדיוק באותם כינויים שבהם השתמש פרץ עצמו כלפי המפגינים, תוך שהוא מחיל אותם על הזמר עצמו.

"סאטירה מוגנת" - קביעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי מדובר בסאטירה מוגנת במסגרת חופש הביטוי, וכי הכינויים "עבריין מורשע" ו"מעלים מסים" חוסים תחת הגנת אמת בפרסום. השופטת הבהירה כי דרוקר השתמש בשיטה סאטירית לגיטימית, שבה הוא מחזיר לפרץ את אותן מילים שהזמר עצמו השתמש בהן כלפי אחרים.

פסק הדין מהווה ניצחון משמעתי לדרוקר, שידוע כאחד ממבקריו החריפים של דמויות ציבוריות בישראל. בעבר זכה דרוקר להערכה יוצאת דופן גם מצד מתנגדיו הפוליטיים, כאשר הודה ביכולותיו המנהיגותיות של ראש הממשלה נתניהו בריאיון לפודקאסט.

מנגד, עבור קובי פרץ מדובר בתקופה מורכבת. הזמר, שבשנים האחרונות עובר תהליך של התקרבות לעולם הדת והרוח, ממשיך בקריירה המוזיקלית שלו ואף פתח בקריירה עסקית חדשה בתחום האנרגיה החשמלית. עם זאת, פסק הדין הנוכחי מהווה תזכורת לכך שדמויות ציבור נדרשות לשקול היטב את התבטאויותיהן ברשתות החברתיות.

החלטת בית המשפט מחזקת את העיקרון לפיו ביקורת סאטירית על דמויות ציבור, גם כאשר היא חריפה, חוסה תחת חופש הביטוי - במיוחד כאשר היא משתמשת באותן מילים שהדמות הציבורית עצמה השתמשה בהן כלפי אחרים.