מעטים היוצרים שהצליחו לשנות את האופן שבו הטלוויזיה הישראלית מציגה את החברה החרדית. אלירן מלכה, יוצר "שבאבניקים" ובמאי הסרט "הבלתי רשמיים", עשה זאת עם סדרה שהפכה לתופעה תרבותית. בריאיון לפודקאסט "סינמה שו"ת" בהנחיית אבי לודמיר הוא חוזר אל השנים שלפני ההצלחה, אל הדחיות הרבות, ואל האמונה שלא אפשרה לו להפסיק לכתוב.
אלירן מלכה בפודקאסט 'סינמה שו"ת'
אולפן סרוגים
להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים - לחצו כאן
מצלם חתונות ללימודי קולנוע
בניגוד למה שאפשר לחשוב, מלכה לא גדל עם חלום להיות במאי. בצעירותו היה בטוח שהעתיד שלו בכלל נמצא במוזיקה, ורק בשנות העשרים, לאחר שהתחתן והקים משפחה, התחיל לצפות בקולנוע באופן אובססיבי.
סרטים כמו "תקוות גדולות" של אלפונסו קוארון וסרטיהם של רוברט אלטמן והאחים כהן גרמו לו להבין שסרט הוא לא רק בידור, אלא טקסט שאפשר לחקור ולפרק. בגיל 25, כשהוא כבר אב לשניים ומתפרנס מצילום חתונות, נרשם ללימודי קולנוע בבית הספר מעלה בירושלים.
"פתאום הבנתי שסרט הוא לא רק חוויה שבאה והולכת, אלא טקסט שמדבר אליך בכמה רבדים."
שש שנים של כתיבה והרבה מאוד "לא"
עם סיום הלימודים קיבל מלכה החלטה אחת פשוטה: להתייחס לכתיבה כאל עבודה. בכל בוקר היה מתיישב בבית קפה או בספרייה וכותב שעות ארוכות, גם כשלא היה מי שישלם על זה.
במשך כשש שנים פיתח סדרות, כתב תסריטים, שלח הצעות לגופי השידור וקרנות הקולנוע, וקיבל שוב ושוב תשובות שליליות. באותן שנים כבר היה אב לחמישה ילדים, אבל מבחינתו לא הייתה אפשרות אחרת. "התחייבתי לעצמי שזאת העבודה שלי. לקום כל בוקר ולכתוב."
כך נולדה "שבאבניקים"
הרעיון לסדרה נולד דווקא אחרי המעבר מנהריה לירושלים. פתאום גילה עולם חרדי שלא הכיר: בחורי ישיבה שיושבים בבתי קפה, מסתובבים בגן סאקר, מתאמנים בחדר כושר וקונים בגדים בזרה. "זה לא היה העולם שהכרתי מהחדשות", הוא מספר.
במקום לכתוב על עסקנים או פוליטיקאים, הוא רצה לספר את סיפורם של הצעירים החרדים שחיים בין הישיבה לבין הרחוב הירושלמי. כדי לכתוב את הסדרה הוא נפגש עם עשרות בחורי ישיבה, שמע סיפורים, אסף פרטים קטנים, אבל מדגיש שהתחקיר היה רק חצי מהעבודה. "זאת לא סדרה על בחורי ישיבה. זאת הדרך שבה אני רואה את בחורי הישיבה."
הפגישה ששינתה הכול
אחרי אינספור מיילים שלא נענו, החליט מלכה לנסות דרך אחרת. הוא הדפיס את ההצעה ל"שבאבניקים", נסע למשרדי המפיק דני פארן ז"ל, ושאל את האדם הראשון שפגש איפה נמצא המשרד שלו. התברר שזה היה פארן בעצמו.
מלכה מסר לו את ההצעה מבלי לצאת מהרכב, וכעבור שעתיים קיבל טלפון. "הוא אמר לי: 'בוא, יש פה משהו. אפשר לעשות עם זה הרבה'." גם אחרי שמצא מפיק הדרך עוד הייתה ארוכה. במשך שנים נדחתה הסדרה שוב ושוב, עד שמנהלת הדרמה של HOT, מירית טובי, החליטה לתת לה אור ירוק.
"הבלתי רשמיים" הגיע בדיוק בזמן
במקביל לעבודה על "שבאבניקים" כתב מלכה גם את "הבלתי רשמיים". הרעיון נולד במהלך תחקיר אחר לגמרי על הרב עובדיה יוסף, כששמע לראשונה את סיפורו של יעקב כהן, ממקימי ש"ס. משהו בסיפורו של האיש שסייע להקים את המפלגה אך נשכח מהזיכרון הציבורי, לא נתן לו מנוח.
כך נולד הסרט, שפתח את פסטיבל ירושלים וזכה להצלחה גדולה.
לדבריו, אחד האתגרים הגדולים היה דווקא ההפקה התקופתית. "כל דבר שנמצא בפריים היה צריך להיות שייך לשנת 1983. כל מכונית, כל חבילת סיגריות, אפילו הסימון על המדרכה."
16 שנה עם אותן דמויות
כיום, אחרי שלוש עונות של "שבאבניקים", מלכה מספר שהדמויות כבר הפכו לחלק בלתי נפרד ממנו. הוא מלווה אותן כבר 16 שנה, הרבה לפני שעלו למסך, ורואה כיצד גם הן וגם השחקנים התבגרו יחד.
לדבריו, כל עונה נכתבה מתוך רצון לגלות משהו חדש על הדמויות ולא רק לשחזר את ההצלחה של העונה הקודמת. "אני כבר 16 שנה חי עם הדמויות האלה."
היעד הבא: שטייטעל בשנת 1803
לצד האפשרות לשוב בעתיד לקולנוע, מלכה כבר עובד על הפרויקט הבא שלו. מדובר בסדרת ספין אוף סביב דמותו של השדכן שלומי זקס מ"שבאבניקים", אלא שהפעם העלילה תתרחש בעיירה יהודית בשנת 1803.
לדבריו, למרות החיבור לדמות המוכרת, מדובר בעולם חדש לחלוטין, כזה שידרוש מחקר היסטורי רחב והפקה תקופתית מורכבת. "אני מאוד אוהב להיכנס לתקופות אחרות", הוא אומר, "זאת חוויה אחרת לגמרי."
בסיום הריאיון הוא חוזר לעצה שהוא נותן גם לילדיו ולתלמידיו. "מה שאתה עושה, תעשה עד הסוף. בקולנוע אין דרך אחרת."