אוקראינה מגבירה בקצב חסר תקדים את שילובם של רובוטים קרקעיים בלתי מאוישים (UGV) בשדה הקרב, בניסיון לצמצם אבדות ולפצות על מחסור הולך וגובר בכוח אדם. במחצית הראשונה של 2026 בלבד השלימו מערכות רובוטיות יותר מ־66 אלף משימות מבצעיות - יותר מכפליים מהקצב החודשי בתחילת השנה.
משרד ההגנה האוקראיני דיווח כי חתם על חוזים לרכישת כ־25 אלף כלים קרקעיים חדשים בתוך חצי שנה בלבד - כפול מכלל הרכש בשנת 2025. ההשקעה הכוללת, הכוללת גם רחפנים ומערכות לוחמה אלקטרונית, נאמדת ביותר מ־14 מיליארד הריבניה (כ־330 מיליון דולר). הנשיא וולודימיר זלנסקי הציב יעד שאפתני: הצטיידות בלפחות 50 אלף רובוטים עד סוף השנה, והגדיר זאת כ"שלב הבא בלחימה המודרנית".
המערכות החדשות נועדו לבצע את המשימות המסוכנות ביותר עבור חיילי החי"ר: תנועה בשטח פתוח תחת אש ארטילרית ואיומי רחפנים. הרובוטים מעבירים תחמושת, מזון ומים לקווי החזית, מפנים פצועים ללא חשיפת צוותים רפואיים, מניחים ומפנים מוקשים - ואף משתתפים בלחימה ישירה באמצעות מקלעים או נשיאת רחפני תקיפה.
אחד הדגמים הבולטים הוא ה־Ratel X, שזכה לאחרונה לשדרוג מקיף בעקבות לקחי קרב. הכלי, בעל שישה גלגלים והנעה חשמלית שקטה, מסוגל לשאת עד 400 ק"ג למרחק של 120 ק"מ. גרסה מתקדמת שלו אף כוללת נשיאת רחפני FPV הנשלטים באמצעות סיב אופטי - טכנולוגיה שמטרתה לעקוף שיבושי תקשורת ולהבטיח פגיעות מדויקות.
הדחיפות בפיתוח והטמעה של מערכות אלו נובעת מהמציאות בשטח: אזורי החזית הפכו ל"Kill Zone" - אזורים רוויים ברחפנים, שבהם כל תנועה נחשפת ומותקפת בתוך שניות. במציאות זו, שימוש ברובוטים אינו רק יתרון טכנולוגי, אלא צורך מבצעי קריטי.
במערכת הביטחון האוקראינית מעריכים כי בעתיד ניתן יהיה להחליף עד שליש מכוחות החי"ר באמצעות מערכות בלתי מאוישות. עם זאת, כדי להחליף את רוב משימות הלוגיסטיקה בקו הראשון, יידרשו בין 150 אלף ל־200 אלף כלים קרקעיים מדי שנה – יעד שאפתני ללא ספק.
