שמים פס: אלו משרדי הממשלה שמסתירים מידע מהציבור

חותמים בשתיקה: המשרדים שדוחים את רוב הבקשות

בראש רשימת הרשויות שעליהן הוגשו מספר התלונות המוצדקות הגבוה ביותר ניצב משרד הבריאות, שהוכרז במהלך שנת 2025 לא פחות מ-45 פעמים כרשות שמפרה את חוק חופש המידע. אחריו משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שהוכרז כרשות מפרה 22 פעמים, וצה"ל עם 11 הכרזות. לפי הדוח, בשלוש השנים האחרונות הוכרז משרד הבריאות 116 פעמים כרשות מפרה.

עוד עולה כי 82% מהתלונות שהוגשו ליחידה עסקו באי מתן מענה במועד הקבוע בחוק. גם בגזרת לוחות הזמנים נרשמו נתונים חריגים, כאשר צה"ל הוביל את שיעור החריגות עם 75% מהמקרים שבהם המענה ניתן רק לאחר יותר מ-120 ימים. אחריו משרד התקשורת עם 61.4%, משרד החוץ עם 34.8% והמשרד להגנת הסביבה עם 34%.

מחיר הזלזול: מיליונים על הוצאות משפט

גם בכל הנוגע לדחיית בקשות חופש מידע מציג הדוח תמונה בולטת. משרד המשפטים דחה את השיעור הגבוה ביותר של בקשות, 45.2%, אחריו משרד העבודה עם 41.7%, הנהלת בתי המשפט עם 39.5% ומשטרת ישראל עם 37.3%. הסיבות המרכזיות לדחיית בקשות היו פגיעה בפרטיות, אי יכולת לאתר את המידע או טענה כי מדובר בדיונים פנימיים.

הדוח מצביע גם על כשלים בפרסום מידע יזום. 30 משרדי ממשלה ויחידות סמך, המהווים 35% מכלל הגופים המחויבים, לא פרסמו את הדוח השנתי לשנת 2024 כנדרש בחוק. בין הגופים הללו נמנים משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.

בנוסף, משרד הרווחה, נציבות שירות המדינה, שירות בתי הסוהר, רשות מקרקעי ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה לא פרסמו אף דוח רבעוני על התקשרויותיהם הכספיות במהלך שנת 2025.

גם בבתי המשפט ניכרת התמונה. בשנת 2025 הוגשו 738 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות, כאשר כ-75% מהן עסקו באי מתן מענה לבקשות. בסך הכול ניתנו 714 פסקי דין, וב-88% מהעתירות נגד רשויות המדינה התקבלה העתירה.

עוד עולה כי המדינה חויבה לשלם הוצאות משפט בסכום מצטבר של יותר מ-1.18 מיליון שקלים, בעוד שלטובתה נפסקו כ-56 אלף שקלים בלבד.

יש גם אור בקצה: הרשויות שכן מספקות את הסחורה

לצד הנתונים השליליים, הדוח מציין גם רשויות שהציגו ביצועים טובים יותר. רשות האוכלוסין וההגירה הובילה בשיעור הבקשות שאושרו עם 78.9%, אחריה משרד הרווחה והביטחון החברתי, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד הכלכלה והתעשייה. במענה מהיר, בתוך עד 14 ימים, בלטו משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים.

ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, עו"ד שלומי בילבסקי, אמר כי העלייה במספר הבקשות משקפת מעורבות אזרחית גוברת ודרישה לשקיפות, אך הדגיש כי על משרדי הממשלה "לבער מכל וכל את התופעה הפסולה" של אי מתן מענה לבקשות מידע, כפי שעולה מממצאי הדוח.