המונדיאל של 2026, אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם, הפך לזירה לא רק עבור נבחרות הכדורגל - אלא גם עבור עברייני סייבר מתוחכמים. על פי שורה של חברות אבטחת מידע, בשבועות האחרונים נרשמה עלייה חדה בהונאות מבוססות בינה מלאכותית, ובראשן סרטוני דיפ־פייק שמתחזים לכוכבי כדורגל בינלאומיים.
חברת Revelum דיווחה כי זיהתה לפחות 10,000 פרסומות הונאה שנוצרו באמצעות דיפ־פייק במהלך השנה האחרונה, כאשר עיקר הזינוק נרשם עם פתיחת הטורניר. בסרטונים הללו משוכפלים פניהם וקולותיהם של שחקנים מובילים, כביכול כדי לקדם אפליקציות הימורים, השקעות מפוקפקות ומיזמי קריפטו - ללא כל קשר אמיתי לשחקנים עצמם. כך למשל, שיעור הפרסומות המזויפות שבהן נעשה שימוש בדמותו של ניימאר זינק בכ-1,700%, בעוד לואיס דיאס רשם עלייה של מעל 400%.
אחד המקרים הבולטים כלל סרטון של כריסטיאנו רונאלדו, שבו “נשמע” הכוכב הפורטוגלי ממליץ על השקעה במטבע דיגיטלי בשם USWR. בדיקות העלו כי מדובר בזיוף: האודיו הוחלף לחלוטין, והשחקן מעולם לא קידם את המיזם. למרות זאת, הסרטון הופץ ברשתות החברתיות והוביל משתמשים לאתר שמציג עצמו כבעל קשר לגורמים רשמיים - טענה שהתבררה גם היא כחסרת בסיס.
במקביל, חברת Kaspersky חשפה יותר מ-336 דומיינים מתחזים הקשורים למונדיאל, כולל אתרים שמתחזים לפלטפורמות רשמיות למכירת כרטיסים, שידורים חיים וחנויות מרצ’נדייז. גם ה-FBI פרסם אזהרה חריגה, וציין עשרות כתובות מזויפות כמו fifa[.]cab ו-fifa-ticket[.]live, שנועדו לגנוב פרטים אישיים וכספים ממשתמשים תמימים.
חברת האבטחה Confiant חילקה את ההונאות לארבע קטגוריות עיקריות: מכירת כרטיסים מזויפים, חנויות מוצרים מזויפות, התחזות למותג האלבומים Panini, ופרסומות דיפ־פייק להימורים. לדבריהם, השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת והיקף החשיפה האדיר של הטורניר יוצר “סופה מושלמת” עבור נוכלים.
התופעה אינה מוגבלת לכדורגל בלבד. מוקדם יותר השנה, במהלך הסופרבול, הופץ דיפ־פייק של דמות פוליטית מוכרת שקרא לצופים להעביר כספים במטבעות קריפטוגרפיים - מהלך שהוביל להפסדים כספיים עבור רבים. מומחים מזהירים כי הטכנולוגיה הופכת אמינה יותר ויותר, ומקשה גם על משתמשים מנוסים לזהות זיופים.
חברות הסייבר ממליצות לנקוט משנה זהירות: להיכנס לאתרים רק דרך כתובות רשמיות, להימנע מהקלקה על קישורים ממומנים, לא למסור פרטים אישיים ללא בדיקה, ולהעדיף אמצעי תשלום שניתנים לביטול. “אם זה נראה טוב מדי כדי להיות אמיתי - זה כנראה לא אמיתי”, הם מסכמים.
