בזמן שמיליונים צועדים היום במסע הלווייתו של המנהיג העליון עלי חמינאי, תמונה אחת מצליחה לזעזע את הצופים במערב: המונים זועמים משליכים אבנים לעבר תמונתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. עבור הצופה הישראלי הממוצע, אולי נראה שמדובר במחזה של חוסר שליטה, אך מי שמכיר את עולם המושגים של האיסלאם הקיצוני, מבין שמדובר כאן במשהו עמוק ומבעית הרבה יותר הצהרת כוונות דתית טקסית.
טקס ה"רג'ם": השטן הוא לא רק מטאפורה
כדי להבין מה קורה היום ברחובות איראן, צריך לחזור למצווה מפורסמת בדת האיסלאם. במהלך העלייה לרגל למכה (החג'), מקיימים המאמינים טקס שנקרא "רמי אל-ג'מראת" (רג'ם). בטקס זה, עולים לרגל משליכים אבנים לעבר עמודי אבן המייצגים את השטן. המטרה היא להביע דחייה מוחלטת, מלחמה רוחנית, וניצחון על הכוח הרע שמנסה להדיח את המאמינים.
כאשר האבלים בהלוויה זורקים אבנים על דמותו של טראמפ, הם לא סתם "מוציאים עצבים". הם מבצעים פעולה טקסית מובהקת. בעיניהם, טראמפ אינו רק פוליטיקאי; הוא מייצג את "השטן הגדול" – הכינוי האיראני המוכר לארה"ב ולערכי המערב כולה.
המסר ברור: מלחמה קיומית
הבחירה לעשות זאת דווקא ביום השיא של הלוויית המנהיג, אינה מקרית. זהו רגע של הזדהות דתית ולאומית עמוקה. בזריקת האבנים הזו, הם מאותתים לעולם: המאבק שלנו אינו על גבולות, אלא מאבק בין "מאמינים" לבין "שטנים".
עבורנו, כאן בישראל, מדובר בתזכורת מצמררת. אנחנו נוטים לפעמים לנסות לנתח את אויבינו בכלים מערביים של "אינטרסים" או "יציבות פוליטית". אבל מולנו עומדת אידיאולוגיה שרואה בנו, ובבעלי בריתנו המערביים, התגלמות של כוחות האופל. כשהם זורקים אבנים היום על טראמפ, הם מבטיחים שגם התור שלנו יגיע.
לא רק "אנטי-אמריקאיות"
אסור לטעות ולחשוב שמדובר רק בעוינות לאדם מסוים. זוהי השנאה כלפי כל מה שמייצג חירות, דמוקרטיה וערכים יהודיים-נוצריים. הזלזול בתמונות של מנהיגים מערביים הוא רק הפתיח; השלב הבא הוא תמיד הרצון לתרגם את הסמליות הזו למציאות בשטח – מציאות שבה הם מנסים, בכל כוחם, למחוק את "השטן" מהמפה.
התמונות המגיעות היום מאיראן צריכות להדליק אצלנו נורה אדומה. הן מבהירות שוב מול מי אנחנו ניצבים: לא מדובר באנשים שמחפשים "שלום" או "דו-קיום", אלא באנשים שרואים בנו ובמערב את השטן בהתגלמותו. ועם שטן, כידוע, לא עושים עסקים איתו נלחמים.