ועדת הכנסת המשיכה היום (שני) להכין את הצעת חוק יסוד לימוד תורה לקריאה ראשונה בתקווה שההצעה תונח על שולחן הכנסת כבר ביום רביעי.
נוסח הצעת החוק, לאחר הערות ועדת שרים לענייני חקיקה, מבקש לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. במוקד הדיון עמדה השאלה המשפטית, האם ההצעה אכן מגדירה ערך יסוד חוקתי ברור ומה השלכותיה האפשריות.
היועמ"שית: הצעת החוק עמומה
המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד אביטל סומפלינסקי: הצביעה בדיון על פער מהותי בין נוסח הצעת חוק היסוד לבין התכלית המוצהרת שלה, וציינה כי ההצעה אינה מגדירה באופן ברור מהו ערך היסוד שמבקשים לעגן במסגרת פרק חוקתי. לדבריה, עצם ההכרה בלימוד תורה כערך חשוב אינה מספיקה לצורך עיגונו כפרק בחוקה, המחייב ניסוח עקרוני ומעשי מדויק וברור. גם סעיף האיזון בין לימוד תורה לערכים אחרים הוגדר על ידה כעמום, שאינו מפרט מהם הערכים המתנגשים ואינו יכול לשמש בסיס למתן פטור גורף משירות צבאי.
עו״ד סומפלינסקי הוסיפה כי קידום הסדר חוקתי מורכב בפרק זמן קצר, לקראת סיום כהונת הכנסת, אינו מאפשר דיון מעמיק בהגדרת הערכים והשלכותיהם. לדבריה, "חוקה נועדה לעגן ערכי יסוד של המדינה ולשקף הסכמה ציבורית רחבה ועל זמנית שאינה משתנה כלאחר יד.
בהליך שלפנינו מתעורר חשש שחוק היסוד מבקש לעשות את ההפך: לא לשקף הסכמה אלא לייתר את הצורך להגיע אליה ולהשתיק את המחלוקת הציבורית בשאלת גיוס בני הישיבות באמצעות עיגונה כפרק בחוקה".
"דווקא על רקע הדיון הציבורי הנוקב בשאלת סמכות בית המשפט להתערב בחוקי יסוד, מתעורר קושי בקידום חוק יסוד בהליך מזורז שכזה, ובאופן המדלג מעל שלבים חיוניים בגיבוש הסדר חוקתי. האיפוק והריסון שבה הכנסת דורשת מבית המשפט כמתחייב מסמכותה הייחודית כרשות מכוננת, מחייב שהכנסת תיתן להפעלת הסמכות המכוננת את המשקל הראוי והמתחייב מכך, ע"מ שלא להביא לזילות של חוקי יסוד ולשחיקה במעמדם", סיכמה עו"ד סומפולינסקי.
החרדים: גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היה עמום
חה"כ יעקב אשר: בזמנו חוקקו חוקים כמו חוק כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק שגם הנוסח שלהם היה עמום ועברו ברוב של 34 ח"כים בלבד. לא היתה פרשנות לחוק, להפך. העמימות היתה חלק מהשיטה להעביר את החוקים בצורה כזאת כי הם ערכים" חה"כ אשר כינה את המסמך של היעוץ המשפטי לממשלה "צביעות".
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן ציינה כי “עדיין לא ברורות ההשלכות של ההצעה ומול איזה ערכים אמור לעמוד הערך של לימוד התורה”. לדבריה, “היוזמים לא התייחסו לשאלות אלה”, והוסיפה כי “הנוסח אינו כתוב בצורה חוקתית”, כאשר הביטוי “מאזני צדק” “אינו מינוח משפטי ולא ברור בהקשר זה”.
חה"כ משה גפני, מיוזמי הצעת החוק: "לימוד תורה הפך למילה גסה והפך לאסקופה נרדפת. ללימוד תורה יש ערך בסיסי שדורש חוק יסוד". לשאלה על עיתוי הצעת החוק השיב חה"כ גפני כי הוא נובע מהמהפך בהתייחסות ללומדי תורה. חיינו עם הסטטוס קוו עד שקרו דברים שהעיבו על חיינו כמו בג"ץ שלא נתן מעולם סעד לאורך החיים שלנו".
חה"כ אלעזר שטרן: שמעתי אתמול על הכוונה שברביעי ההצעה תעלה לקריאה ראשונה וזה לא מתאים לתהליך של חקיקת חוק יסוד. בנוסף הוא לא ראוי להיות חוק יסוד כשהוא סותר את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ורחוק מלהיות קונצנזוס, וזה בעיני תהליך בעייתי. כשכתוב בדברי ההסבר 'על מנת ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה' אני שואל, מהם ערכי היסוד האחרים עליהם מדובר?