שעות ספורות אחרי שהותר לפרסום על נפילתו בקרב בדרום לבנון, אלפי אנשים ליוו את סרן דוד חזות, מ"מ גדוד 12 בגולני, בדרכו האחרונה. חזות הובא למנוחות היום (ראשון) בבית העלמין באשקלון, כשבני משפחתו הספידו את נפילתו בהלוויה.
"בן שלי, חיים שלי - מי האמין שזה מה שיהיה?" אמרה האם גלית. "כל הזמן אמרת לי: אמא, אני רוצה רק גולני - זה החיים שלי".
האם הוסיפה וחשפה כי לפני שבועיים היא שוחחה עם בנה היחיד על הפעילות שלהם בדרום לבנון - והזהירה כי "אתם בשר תותחים. מה יש לחפש שם?". "אמרת לי שרק מי ששם יכול להבין, ואם כתוב לי ללכת, את תאספי את החיים שלך כמו גדולה ואת תמשיכי את החיים" סיפרה. "הבטחתי לך שאני אמשיך לחיות לאורך כל הדרך".
בסיכום דבריה האם קראה לעצור את הלחימה בדרום לבנון. "כל מי שיכול לעשות משהו, די עם המלחמה המזופתת הזו" ביקשה. "כל חייל שהולך שם הולך לחינם. עברתי עזה, עברתי איו"ש, עברתי לבנון - והפסדתי בלבנון".
בת הזוג נפרדת: "הלוואי והיית בעלי"
גם בת זוגו של דוד הספידה בדמעות. "אהבה שלי, אני לא רוצה להיפרד ממך" אמרה. "מי עוד יקנה לי פרחים? מי ירעיף עליי כל כך הרבה אהבה? מי ישמע איתי שירים של עומר אדם? מי יזרום על השטויות שלי?".
"פעם אחת אמרת לי שאני המגדלור שלך. דוד שלי, עכשיו תהיה המגדלור שלי" נפרדה. "תודה שדאגת לי, ושהיית האהבה הכי גדולה שלי - הלוואי והיית בעלי".
ידענו היטב שהמחיר יהיה כבד מנשוא ללא אסטרטגיה ברורה. הדבר המנחם הוא הרוח הציונית האיתנה של דוד ומשפחתו שמחברת את כולנו יחד. כדי להיות ראויים להם, המנהיגים חייבים להפסיק עם אשליית הניצחון המוחלט.