הסיפור הלא מסופר אודות יהדות התפוצות
בשנים האחרונות הפכה הטענה על ההתרחקות בין ישראל ליהדות התפוצות כמעט למוסכמה. מחלוקות ציבוריות, פערים תרבותיים ושיח טעון יצרו את התחושה שהקשר ההיסטורי בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בעולם הולך ונחלש. אלא שלפעמים כדאי להניח לרגע את הכותרות ולהסתכל על המציאות דרך המעשים של אנשים.
מאז 7 באוקטובר התחולל שינוי עמוק בקרב יהודים רבים ברחבי העולם. העלייה באנטישמיות, גילויי העוינות בקמפוסים, השיח ברשתות החברתיות והצורך המתמשך להתמודד עם מתקפות נגד ישראל הפכו את מה שקורה בישראל למשהו קרוב הרבה יותר עבור מיליוני יהודים בתפוצות. עבור רבים מהם, ישראל כבר אינה רק מדינה שהם מזדהים איתה מרחוק, אלא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו הם חווים את זהותם היהודית ואת מקומם בעולם.
את השינוי הזה אפשר לראות היטב בעולם הפילנתרופיה. לפי הדו"ח השנתי של Jgive, בשנת 2025 נתרמו באמצעות הפלטפורמה כ-125 מיליון שקל על ידי תורמים יהודים מחוץ לישראל - כ-31% מכלל התרומות שניתנו דרכה, מדובר בנתון שיא.
זה לא רק הכסף, אלא ההזדהות
אולם הסיפור האמיתי אינו סכום הכסף, אלא מה שהוא מייצג. מאחורי כל תרומה עומד אדם שבחר להיות מעורב, לקחת אחריות ולהרגיש חלק. דווקא בתקופה שבה רבים מדברים על התרחקות ועל משבר ביחסים בין ישראל לתפוצות, המעשים של התורמים מספרים סיפור אחר - סיפור של מחויבות, שותפות ותחושת גורל משותף.
לא פחות מעניין הוא השינוי באופי הנתינה עצמה. אם בעבר חלק ניכר מהתרומות הופנה לרווחה, חינוך וצרכים קהילתיים, כיום יותר ויותר תורמים מבקשים להשפיע באופן ישיר על המציאות. הם תומכים בארגונים הנאבקים באנטישמיות, ביוזמות לחיזוק הקהילות היהודיות ובפרויקטים שמבקשים לחזק את החוסן החברתי והקשר בין יהודים ברחבי העולם. רבים מהם כבר אינם מסתפקים בהבעת הזדהות מרחוק; הם רוצים להיות שותפים פעילים לעשייה.
ואולי כאן טמון השינוי המשמעותי ביותר. יותר ויותר יהודים בתפוצות אינם מחפשים רק לתרום לישראל, אלא לתרום יחד עם ישראלים. הם רוצים לקחת חלק ביוזמות משותפות, לקדם מטרות משותפות ולהיות שותפים בעיצוב העתיד היהודי. במובן הזה, הפילנתרופיה הופכת מגשר פיננסי לגשר אנושי, כזה שמחבר בין קהילות, יוצר אחריות הדדית ומחזק תחושת שייכות משותפת. מדובר במעבר ממודל של תמיכה למודל של שותפות.
המגמה הזו בולטת במיוחד בקרב הדור הצעיר. לפי הדו"ח, 61% מהתורמים המובילים הם בני פחות מ־50. זהו דור שרואה בנתינה הרבה יותר ממעשה צדקה. עבורו, פילנתרופיה היא דרך להשפיע על המציאות, לקדם ערכים ולהיות מעורב בעיצוב החברה והקהילה. הוא פחות מעוניין לעמוד מהצד ויותר רוצה לקחת חלק.
אין בכך כדי לומר שאין מחלוקות בין ישראל ליהדות התפוצות. הן בהחלט נוכחות, אך לצד אותן מחלוקות מתרחש תהליך אחר, שקט יותר אך משמעותי ביותר. ברגעים הקשים ביותר שידעה ישראל בשנים האחרונות, יהודים רבים ברחבי העולם לא התרחקו, הם דווקא התקרבו. הם בחרו להיות מעורבים יותר, לתרום יותר ולהרגיש חלק מהסיפור המשותף. אם מודדים את מערכת היחסים בין ישראל לתפוצות לא רק לפי ויכוחים וכותרות אלא גם לפי נכונותם של אנשים להתגייס, להשתתף ולהשקיע בעתיד משותף, ייתכן שהקשר הזה חזק היום הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב.
==
עו"ד אורי בן־שלמה הוא מייסד ומנכ"ל Jgive