בית המשפט העליון, בשבתו כבג”ץ, דחה עתירה שהגיש אברהם חדד נגד משרד החינוך ובכירים במערכת החינוך הממלכתי-דתי, במסגרתה ביקש להורות על השעיית ראש מינהל החינוך הממלכתי-דתי והמפקח הארצי על רבני בתי הספר היסודיים, בטענה כי פעלו שלא כדין במסגרת תפקידיהם הקודמים.
העתירה עסקה בטענותיו של חדד נגד הנוהג של השבתת הלימודים במוסדות החינוך הממלכתי-דתי בימים הסמוכים ל”שבת הארגון” של תנועות הנוער בני עקיבא, אריאל ועזרא, שלטענתו נעשה ללא השלמת ימי הלימוד כנדרש.
השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין בהסכמת השופטים דוד מינץ ורות רונן, קבעה כי מדובר בנושא שנדון והוכרע פעמים רבות בעבר, וכי עתירות קודמות של העותר באותו עניין כבר נדחו. בפסק הדין הודגש כי על העותר חל “מעשה בית דין”, המונע ממנו לשוב ולהעלות את אותן טענות במסגרת הליכים חדשים.
בית המשפט ציטט מהחלטה קודמת שניתנה בעניינו של חדד, שלפיה הוא “מבקש לפרוץ דלת שכבר ננעלה בפניו שוב ושוב”, והוסיף כי לנוכח ריבוי ההכרעות שניתנו לאורך השנים ניצבת בפניו “חומה גבוהה דלתיים ובריח” המונעת התדיינות נוספת באותו נושא.
השופטים קבעו כי אם הדרך לתקוף את עצם הפרקטיקה חסומה בשל ההכרעות הקודמות, ממילא אין מקום לדון גם בבקשה להשעות בעלי תפקידים שפעלו או תמכו בה. עוד צוין כי יש להצר על כך שהעותר ממשיך להגיש הליכים בנושא שכבר הוכרע, תוך בזבוז זמן שיפוטי.
בסיום פסק הדין נדחתה העתירה, ובית המשפט חייב את העותר לשלם הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 שקל.
תגובות