עמרי פלד במסר מפתיע: "גם הם צריכים לחזור בתשובה" 

הוא היה בדרך לקריירה כעורך דין, כתב על אהבה, דייטים וחיפוש עצמי, והפך לאחד מיוצרי התוכן הבולטים ברשת. אבל דווקא כשהכול התחיל להצליח, עמרי פלד גילה שהוא מחפש משהו עמוק יותר. בריאיון ל"נשמות צמאות" הוא מספר על ההתמדה ששינתה את חייו, על סיפור תנ"כי אחד שגרם לו להישאב ליהדות, ועל האמונה שגם מי שנולד בבית דתי צריך לבחור מחדש בקב"ה.

"בהתחלה רציתי שיראו אותי"

פלד מודה שבתחילת הדרך הוא בכלל לא חשב על שליחות או על השפעה רוחנית. כמו הרבה יוצרים, הוא פשוט רצה לקבל את המבט של העולם. "אתה רוצה שיראו אותך", הוא אומר בכנות.

אלא שאחרי שנים של כתיבה ויצירה, כשהקהל כבר הגיע והחשיפה גדלה, הוא גילה שהדבר שחיפש לא באמת נמצא שם. "אחרי שכבר קיבלתי את המבט, הבנתי שזה לא באמת ממלא שום דבר".

לדבריו, דווקא אז התחיל המסע האמיתי. פחות ניסיון לגרום לאנשים להסתכל עליו, ויותר ניסיון להבין מה יש לו באמת לומר. "זה עבר מ'תראו אותי' ל'יש לי משהו להגיד'".

החיפוש אחר משמעות

הכתיבה והקהל שהלך וגדל לא פתרו את תחושת החיפוש הפנימית. פלד מספר שבמשך שנים נמשך לפילוסופיה, לרוחניות ולבודהיזם. הוא קרא, חקר וניסה להבין את העולם ואת עצמו. "כל החיים אהבתי לחפש", הוא אומר.

הוא הוציא ספר שעסק באהבה ובמסע פנימי, והקהל התחבר. אבל גם אז הוא הרגיש שהחיפוש עוד לא הסתיים. ואז הגיע רגע קטן ששינה את הכיוון.

חטא המרגלים שפתח לו את התנ"ך

במשך שנים פלד חיפש תשובות במקומות אחרים. פילוסופיה, ספרי התפתחות אישית ורוחניות משכו אותו הרבה יותר מכל מה שקשור ליהדות. למעשה, הוא מודה שלא היה לו כמעט שום קשר לעולם הזה.

אבל דווקא בתקופה של פרידה אישית, חבר שלח לו את השיר "כנען" של שלומי שבן. השיר עוסק בחטא המרגלים, מושג שפלד כלל לא הכיר.

"כששאלתי מה זה חטא המרגלים, פתאום סיפרו לי את הסיפור. משה שולח מרגלים, יש מתח, יש דרמה, יש בחירה. אמרתי לעצמי - רגע, יש דברים כאלה בתורה?" מאותו רגע הוא התחיל ללמוד.

בהתחלה לא מתוך אמונה, אלא מתוך סקרנות. "לא באתי לחפש את אלוהים. פשוט רציתי לדעת." אבל ככל שהעמיק, הוא הרגיש שהוא נשאב פנימה. "פתאום גיליתי עולם שלם שלא הכרתי. סיפור שמתחיל בבראשית ומתחבר לכל מה שבא אחריו".

"פגשתי שם את עצמי"

מה שהתחיל כסקרנות הפך עם הזמן למשהו הרבה יותר עמוק. אם בעבר חיפש תשובות בספרי פילוסופיה ובמזרח הרחוק, היום הוא מוצא אותן בתוך ספרי הקודש. "פתאום הרגשתי שזה מחובר אליי. אני יהודי. יש פה משהו ששייך לשורשים שלי."

לדבריו, מה שהדהים אותו במיוחד היה לא רק העומק של התורה, אלא התחושה שהוא מוצא בתוכה חלקים מעצמו. "בהתחלה זה היה מעניין. היום זה כבר בנשמה".

"פעם חיפשו בודהיזם, היום מחפשים יהדות"

פלד לא מסתיר שבעבר הוא עצמו חיפש תשובות במקומות אחרים. אבל בשנים האחרונות הוא מזהה שינוי גם אצל האנשים שמגיעים אליו. "פעם היו באים עם בודהיזם. היום באים עם יהדות", הוא אומר.

לדבריו, יותר ויותר צעירים מחפשים כיום עומק, משמעות ושורשים דווקא בתוך המסורת היהודית. אם בעבר התשובות היו במזרח הרחוק, היום רבים מבקשים למצוא אותן קרוב לבית.

מבחינתו, זה לא טרנד חולף אלא תהליך רחב הרבה יותר. "יש כאן דור שלם שמחפש להתחבר מחדש למה ששייך לו".

גם מי שנולד דתי צריך לחזור בתשובה

אחת האמירות המעניינות ביותר של פלד בראיון לא מופנית דווקא לחילונים - אלא לדתיים.

לדבריו, בשנים האחרונות הוא פוגש יותר ויותר אנשים שגדלו בתוך עולם התורה והמצוות, אבל מרגישים שהקשר שלהם עם הקב"ה נשאר במקום של הרגל. הם שומרים שבת, מתפללים ומקיימים מצוות, אבל לא תמיד עוצרים לשאול מה עומד מאחורי הדברים.

כאן, מבחינתו, מתחיל המסע האמיתי. "גם מי שנולד דתי צריך לחזור בתשובה", הוא אומר.

לא במובן של מעבר מחילוניות לדתיות, אלא במובן של בחירה מחודשת. לעצור רגע את מה שקיבלנו מהבית, מהקהילה ומהסביבה, ולשאול מחדש: מי זה אלוקים בשבילי? מה אני באמת מאמין? "להיות במגזר דתי זו כותרת", הוא מסביר. "אבל לבחור בקב"ה - זו כבר בחירה".

מבחינתו, האמונה האמיתית מתחילה בדיוק במקום שבו מפסיקים לפעול מכוח ההרגל ומתחילים לחפש, לשאול ולגלות מחדש.

האלוקים השקוף

אחד הרעיונות שהכי מרתקים את פלד כיום הוא דווקא הדבר שנראה לרבים כמכשול הגדול ביותר באמונה: העובדה שאי אפשר לראות את הקב"ה.

בעולם שבו הכול חייב להיות מוחשי, מדיד ומוכח, הוא מציע הסתכלות אחרת לגמרי. מבחינתו, העובדה שהקב"ה נסתר היא לא הבעיה - אלא כל הסיפור. "אנחנו עובדים אלוקים שקוף", הוא אומר.

לדבריו, אם האלוקות הייתה גלויה לעין בכל רגע, לא הייתה באמת בחירה. האתגר הוא דווקא לנסות לזהות את מה שמסתתר מאחורי המציאות היומיומית, מאחורי האנשים, האירועים והדברים שנראים לנו מקריים לחלוטין.

"אם היינו רואים אותו מול העיניים, כבר לא הייתה בחירה. אמונה היא לנסות לראות את העולם דרך נקודת המבט של הבורא".

לראות את השליחים שמאחורי המציאות

התפיסה הזאת שינתה גם את הדרך שבה פלד מסתכל על החיים עצמם. אם בעבר היה מסתכל על אנשים, נסיבות או הצלחות כמי שמנהלים את המציאות, היום הוא רואה אותם אחרת. מבחינתו, בני אדם הם לא המקור - אלא השליחים.

"הבוס הוא לא הסיפור. הכסף הוא לא הסיפור. הפוליטיקאים הם לא הסיפור."

לדבריו, אחת מנקודות המפתח באמונה היא להבין שלא הכול מתחיל ונגמר במה שרואים בעיניים. "הם כלים. הם חלק מהמציאות, אבל הם לא המקור שלה."

מבחינתו, האמונה מתחילה ברגע שבו האדם מצליח לראות מעבר לחומר עצמו ולזהות את האלוקות שפועלת גם בתוך המציאות הכי פשוטה ויומיומית.

השבת ששינתה את החיים

אחרי שנים של חיפוש ולימוד, אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שעשה היה להתחיל לשמור שבת. זה לא קרה ביום אחד. בהתחלה הוא החליט להתנתק ממסכים. אחר כך נוספו עוד ועוד דברים, עד שהשבת הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו. "הכול השתנה כשהתחלתי לשמור שבת", הוא מספר.

לדבריו, השבת העניקה לו משהו שלא מצא בשום מקום אחר - רגע של עצירה בתוך המרוץ הבלתי פוסק. "אני עדיין בדרך. עדיין לומד", הוא אומר, ומבהיר שגם היום הוא רואה את עצמו קודם כול כתלמיד.

"יש משהו שרק אתם יכולים להביא לעולם"

אם יש רעיון אחד שחוזר שוב ושוב לאורך כל הראיון, זו המילה "בשורה". פלד מאמין שלכל אדם יש קול ייחודי, שליחות שרק הוא יכול למלא ותפקיד שאף אחד אחר לא יוכל לבצע במקומו. מבחינתו, החיים הם לא רק ניסיון להצליח, להתפרנס או לצבור הישגים - אלא מסע של גילוי עצמי.

"עד שאתה לא מביא את הבשורה שלך, אתה עדיין לא באמת פוגש את עצמך", הוא אומר.

לדבריו, רוב האנשים עסוקים בשאלה איך העולם רואה אותם, במקום לשאול מה הם באו לתת לעולם. רק כשהאדם מתחיל לבטא את הקול הפנימי שלו - בכתיבה, ביצירה, בלימוד או בעשייה - הוא מתחיל להבין מי הוא באמת. "יש משהו שרק אתה יכול לתת לעולם. בשביל זה באת לפה".