ביום חמישי האחרון בן צור עלה לבמת אצטדיון שלמה ביטוח פתח תקווה מול כ-13 אלף איש - אבל כבר מהרגע הראשון היה ברור שזה הרבה מעבר לעוד הופעה רגילה.
עם אלפי אנשים שרים יחד, אנרגיות מטורפות ואווירה של אחדות ואמונה, מופע הענק של בן צור הרגיש לפרקים כמו אירוע ענק של קידוש השם.
הקהל כבר היה באוויר
מהשנייה הראשונה היה אפשר להרגיש שהקהל הגיע בטירוף. האנרגיות באצטדיון היו גבוהות כבר מהפתיחה, אבל דווקא תחילת המופע נבנתה יחסית לאט.
בן צור פתח עם שירים פחות מקפיצים כמו ״השם", "תשליך" "הוויה", "הנך יפה" - שירים אהובים ומרגשים, אבל פחות כאלה שמפוצצים אצטדיון בשנייה הראשונה.
התחושה הייתה שהקהל כבר מוכן להתפוצץ - ורק מחכה לרגע שבו ההופעה תעלה הילוך. וכשזה קרה? כל האצטדיון פשוט עף באוויר.
הרגע שבו הכל התפוצץ
ככל שהמופע התקדם, הגיעו גם הלהיטים הגדולים והרגעים שהפכו את האצטדיון למסיבה אחת ענקית של אמונה ושמחה.
השירים "נשמות צמאות", "אמונה", "גאולה" ו"איש הפלא" כבר הרימו את כל הקהל על הרגליים, ופתאום היה אפשר להרגיש איך כל המקום מתחבר לאותה אנרגיה. אלפי אנשים קפצו, שרו בכל הכוח והרגישו חלק ממשהו גדול יותר מעוד הופעה רגילה.
אחד הרגעים המרגשים ביותר בערב הגיע סביב אהבת השם. במהלך המופע הוקרן על המסכים סרטון שסיפר את סיפור חייו והדרך שעבר - כולל הרגעים שבהם עלה להילחם עטוף בדגל ישראל, עם כיפה וציצית.
מיד אחרי הסרטון בן צור העלה אותו לבמה, והשניים ביצעו יחד את "אהבת השם" - השיר שבן צור כתב עליו. זה היה אחד מאותם רגעים שבהם כל האצטדיון פשוט עצר, שר יחד והרגיש חלק מרגע של קידוש השם אמיתי.
בן צור עצמו הגיע מלא באנרגיה, תוסס, מחויך וחדור מטרה - וזה עבר לקהל בכל רגע.
האצטדיון פחות עבד
לצד כל העוצמה והאנרגיות, היה גם חיסרון אחד שהיה קשה להתעלם ממנו - הראות באצטדיון.
מי שישב רחוק יותר מהבמה או באזורי השטח הישרים מצא את עצמו רואה את בן צור כמעט אך ורק דרך המסכים. בניגוד להופעות בהיכלים סגורים כמו מנורה מבטחים, כאן לרבים מהקהל כמעט ולא הייתה אפשרות לראות את הבמה עצמה - אלא בעיקר את מסכי הענק ליד הבמה.
אבל למרות זה, התחושה הכללית בקהל הייתה שהאנרגיה והאווירה הצליחו לגבור גם על החסרונות הטכניים.
בסוף הערב, התחושה שנשארה באוויר הייתה פשוטה: זו לא הייתה רק הופעה - זה היה ערב של אחדות, אמונה וקידוש השם מול אלפי אנשים.
תגובות