ח"כ אריאל קלנר הניח על שולחן הכנסת טיוטה חדשה להצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ"ד. נוסח חדש זה, המוצג על ידו כמשופר וכעונה על בעיות הנוסחים הקודמים, אינו אלא מופע נוסף בקרקס "הטריקים והשטיקים" של ממשלה שעושה כל שביכולה לסכל את בדיקת אירועי השבעה באוקטובר.
המנטרה הבסיסית סביב "חוק ועדת חקירה ממלכתית-ולאומית", היא כי מדובר בחוק מאוזן שבו מחצית מחברי הועדה ימונו ע"י הממשלה ואילו המחצית השנייה ימונו ע"י האופוזיציה "ואין שוויון יותר גדול מכך". שוויון דמיוני זה מבקש לזרות חול בעיני הציבור, ולשווק חוק שכל מטרתו לבלום את חקירת אירועי אוקטובר, כאילו היה ההליך המיטבי לבדיקת אמת של האירועים.
השינויים מטיוטות קודמות
בטיוטות קודמות לחוק, היה מדובר על ועדה שתוקם ותמנה 7 חברים. בתיקון הטרי של קלנר שונה המספר לשישה חברים. שינוי מהותי זה נועד להבטיח לממשלה שממנה 3 חברים, שאלו יקבלו כוח של וטו על כל החלטה שאינה לרוחה של הממשלה. מאחר שהם מהווים מחצית מחברי הוועדה הרי שיש בכוחם למנוע כל החלטה שהיא. בסעיף המטרות של החוק נכתב שהוא נועד להקים ועדה "בהסכמה רחבה בין נציגי העם". אלא שוועדה שכל מחציתה נבחרה על ידי מחצית העם, והם אולי לצנינים בעיני המחצית השנייה, אינה ראויה לתיאור של חברי וועדה שנבחרו בהסכמה רחבה. ההפך, במתכונת המוצעת, יתכן מאוד שלא יהיה ולו חבר ועדה אחד שרוב העם נותן בו אימון.
בטיוטות קודמות נקבע שהוועדה רשאית לפעול כל עוד מספר חבריה לא פחת מחמישה. בטיוטת קלנר המספר ירד לשלושה. תיקון זה נועד להבטיח שהוועדה תוכל לפעול גם אם יהיו בה רק נבחרי הקואליציה וכך תתנהל וועדת חקירה שכל חבריה הם רק מהקואליציה. בראיונות שנתן קלנר הוא הסביר שהדבר נועד למנוע מהאופוזיציה לשתק את הוועדה בכך שלא תמנה חברים.
אולם, כפי שעוד נראה, כל מבנה החוק נועד לאפשר לקואליציה אין סוף אמצעי טרפוד ושיתוק לפעולת הוועדה. רוצה לומר, החוק דואג כביכול לשיתוק מטעם האופוזיציה, אך הותיר תמרון מלא לקואליציה לשתק את הוועדה. חשוב לזכור ולהדגיש: על פני הדברים, לקואליציה יש את האינטרס הברור למנוע את חקירת אירועי השבעה באוקטובר, כפי שמוכח מהתנהגותה עד הלום. לעומת זאת לאופוזיציה עניין רב בחקירת האירועים באופן מהיר ומקצועי. לפיכך, ראוי לנתח את החוק לא רק לפי הוראות ניטרליות המצויות בו, כביכול, אלא לפי מפת האינטרסים של הצדדים ויכולת ניצול הוראות החוק למימוש אינטרסים אלו.
משחק השליטה בוועדה
לאופוזיציה טענה בסיסית לפיה קיים צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון. כל סיפורי הבדים בדבר אי-אימון בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית קרסו, מרגע שהוצע שהשופט סולברג יהיה זה שיקים את הוועדה, וגם לכך סירבו. מכל מקום הממשלה יודעת כי האופוזיציה מתנגדת מכל וכל ל"חוק עוקף וועדת חקירה ממלכתית" ולכן כל חוק מוצע חייב לקחת בחשבון התנגדות זאת, ולהציע מנגנון הגון ובלתי תלוי גם למקרה שהאופוזיציה לא תיטול בו חלק.
חוק שכזה יהיה מחויב להטיל את בחירת חברי הוועדה על גורמים שאינם פוליטיים כמו לדוגמא נשיאי בית המשפט המחוזי בהווה, או נשיא בית משפט עליון שפרש לפני למעלה משמונה עשרה שנה, שעליהם, כפי שעוד נראה, קלנר כן סומך. אולם הקואליציה כלל אינה מחפשת ועדה אמיתית בלתי תלויה, היא רוצה שליטה פוליטית הדוקה בוועדה עם זכות וטו וסיכול על כל צעד ושעל. לכן הצעת החוק קובעת שפוליטיקאים הם אלו שימנו את חברי הוועדה, ולא סתם פוליטיקאים אלא אלו שענן האשמה מרחף גם מעל ראשם.
החוק מקנה סמכויות וכוח ליו"ר הכנסת, שהוא לבטח דמות פוליטית השייכת למפלגת השלטון שהיא אחת הנחקרות הראשיות. החוק אף נותן לנציגות של חטופים ומשפחות שכולות עמדה של משקיפים בוועדה. אלא שגם זהותם צריכה להיבחר על ידי הוועדה וממילא גם כאן לנבחרי הקואליציה זכות וטו. כל זאת במקום לתת לחטופים עצמם לבחור את נציגיהם וכך גם המשפחות השכולות.
החוק הנוכחי גם לא מהמר אפילו על נבחרי הקואליציה. מנוסח החוק ניתן להבחין שמנסחיו חששו שמא חבר ועדה שנבחר ע"י הקואליציה יגלה עצמאות, ויתנהג בטעות כאילו הוועדה באמת נועדה לחקור את האמת. משכך, החוק קבע שדי בשני חברי וועדה בכדי לדרוש מהוועדה מימוש סמכויות חקירה רחבות הקיימות בחוק וועדות חקירה ובכך לשתק את הוועדה בדרך של ריבוי הליכים וזימוני עדים ללא גבול.
כיצד חוסמים עדים מסוכנים
ברור לכל כי חלק מהותי וחשוב של העדויות יהיה מחויב להיות בדלתיים סגורות. אולם, החוק המוצע קובע באופן מעשי שלנבחרי הקואליציה יש זכות וטו על ניהול דיון בדלתיים סגורות. ממילא, כל עד מזרועות הביטחון שעלול להעיד נגד הממשלה, ואלו העדים המאיימים ביותר, ואשר ברור שלא יאות להעיד ללא דלתיים סגורות, ניתן יהיה לטרפד את עדותו ע"י סירוב לקיום הדיון בדלתיים סגורות.
האבסורד שבתנאי הכשירות
סעיף אבסורדי נוסף, שחובה להתעכב עליו, הוא סעיף 5 שכותרתו "כשירות חברי הוועדה". סעיפי כשירות בחקיקה קובעים כללי סף מינימום למינוי חבר וועדה. היה מקום לצפות שלוועדה האמורה לחקור את גדול האסונות שהתרחשו לעם היהודי מאז השואה, יקבעו כללי סף המבטיחים בחירת חברים מקצועיים עם ידע רב והבנה בנושאים הנחקרים. אך נכונה לנו אכזבה רבתי. חוסר הרצינות והבוז שרוחשת הקואליציה לנושא החקירה בא לידי ביטוי בסעיף זה שעל פיו אין שום תנאי סף למעט היות חבר הוועדה אזרח ישראל.
על פי החוק המוצע, אין מניעה שחברי ליכוד יהיו חברי הוועדה, ואין גם מניעה שילד בגן חובה יהיה חבר וועדה. עיני מנסחי החוק לא היו נשואות למי ישב בוועדה, אלא רק למי שלא ישב בה. ולכן סעיף הכשירות קבע רק את מי לא ניתן למנות. הצעת החוק קובעת שלא ימונה מי שלאחר השבעה באוקטובר 2005 (זאת לא טעות! 2005!) נשא באחד התפקידים הבאים: שופט בית המשפט העליון, ראש ממשלה או שר, קצין בדרגת אלוף ומעלה, ראש השב"כ וסגניו, יועץ משפטי לממשלה וכן יועץ משפטי של השב"כ ופרקליט צבאי ראשי.
היקף הרשימה והעומק ההיסטורי של הפסול מעידים כמאה עדים שמטרת יוזמי החוק אינה לחקור את אירועי השבעה באוקטובר, אלא לעסוק בסוגיות עבשות מהעבר הרחוק וליצור מסך עשן גדול המאפיל על נקודות החקירה האמיתיות. "ההצדקה" לרשימת הפסולים היא שכל המנויים ברשימה זאת הם חלק מהנחקרים ולכן, לטענת קלנר, יש ניגוד עניינים בבחירתם. ועל כך יש לשאול: האם חברי ליכוד אינם נגועים בניגוד עניינים? האם חברי וועדת חוץ ובטחון אינם נגועים? ברור הוא שלא ניגוד העניינים הוא שעמד לנגד מנסחי החוק, אלא ניסיון מגונה למנוע מהאופוזיציה למנות אנשים מקצועיים וראויים.
קצרה היריעה מלפרט עיוותים נוספים הקיימים בחוק המוצע. אך לכלל העיוותים מכנה משותף אחד: הצעת החוק אינה מתכוונת לחקור את טבח אוקטובר, היא עצמה באה לבצע טבח ברעיון הקמת וועדת חקירה, ויוצרת מנגנון שיהיה בכוחו לברוא סיפור אלטרנטיבי שימלט את ראש הממשלה וחבריו מכובד האחריות הקיימת להם.
תגובות
נוהגים לייחס לרבי ישראל מסלנט את האמירה "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". האמת לרגלי הליכוד כובתה מזמן
אם הקואליציה כל כך מתאמצת לשלוט בועדה לחקירת הטבח - מה זה אומר לגבי אחריותם למחדל?! מפחיד לדעת מה יש שם שהם לא רוצים שהציבור יידע!
צהרים טובים. הכי גרוע בחרו המבקר המדינה שעבד אצל נתניהו, המבקר אמור לבחור את החוקר הראשי