ח' עברה התעללות פיזית, נפשית וכלכלית מבעלה י', וכך פותחת את סיפורה: "התחתנו בנישואין שניים של שנינו. הוא רב וטוען רבני, עם תפקידים רבניים. הוא נחשב רב מכובד בקהילה, מרצה להלכה וכוללים, מרצה בחינוך ילדים וזוגיות והוא בדיוק ההפך".

"לי הוא סיפר תמיד שאין לו כסף. הוא הרוויח אלפי שקלים בחודש, היו לו הרבה קליינטים ולא ידעתי כלום, 20 שנה הוא שיקר לי. הוא ניצל את תמימותי כאישה כשרה שעושה רצון בעלה ושצריך לכבד רבנים ופשוט חייתי בעוני מחפיר".

(צילום: ללא קרדיט)

"הוא הכניס אישה אחרת הביתה, אף אחד לא האמין לי"

ח' מציינת את נקודת המפנה: "לפני 10 שנים פניתי אליו לקבל טיפול שיניים, הוא צרח עליי שלא מגיע לי כלום. הייתי בשוק, חשבתי שכל השנים האלה שלא ביקשתי כלום ברגע שאצטרך משהו הוא יהיה כאן, טעיתי ובגדול, חטפתי את שוק חיי, הבנתי שאני חיה עם נוכל".

ח' מוסיפה לתאר את החיים לצד י': "חמותי גרה אצלנו במשך שנתיים תוך כדי שאני מטופלת בארבעה ילדים קטנים. בנוסף הוא הכניס לגור אצלנו נער שמתברר שהורחק ממשפחתו בגלל עבירות מין במשפחה, והוא לא סיפר לי – 4 שנים הוא חי אצלי, כנראה הוא קיבל עליו קצבה. בנוסף הוא הכניס אישה הביתה, ביקשתי שתצא מהבית והלכנו על זה לרב, הרב לא האמין לי שיש אישה בבית, הוא הרי רב גדול…"

עו"ד שיר לביא זינאתי מארגון 'מבוי סתום' שמסייעת לנשים עגונות ומסורבות גט, מוסיפה: "צריך להבין שח' מדברת על אלימות פיזית איומה והשפלה, אלימות מינית וכלכלית מההתחלה, ח' תמימה ומקיימת את ההלכה והוא ניצל את זה, הכל היה תחפושת".

לאחר שנים בהן גידלה את ילדיו והייתה תלויה בו לכלכלת הבית, מצאה עצמה ח׳ חסרת אונים: "לא היה לי גרוש משלי, לאן אלך? הוא צרח עליי כמו שצורחים על כלב, היה לו את כל הידע המשפטי, הבנתי שאין לי סיכוי". חן חשפה: "נשבר חלון בחדר של הבנים הוא סרב לתקן. הוא גם לא שילם על הלימודים של הילדים והם נאלצו לצאת לעבוד בגילאי 14 ו- 15 ולא היה אכפת לו, היה לו טונות של כסף. כשהילדים גדלו הרגשתי שאני המשרתת מיותרת ואפשר לבעוט אותה החוצה.

"הוא דפק לי את הראש בקיר, ניסה לדרוס אותי, הייתי כמו ג'וק מרוסס"

"ביקשתי שישפץ את הבית, הכל היה רקוב ומקולקל, הוא לא הסכים, לא היתה לי ברירה לא יכולתי לגור בדיר ואני והילדים התחלנו לשבור קירות. שנה שלמה גרנו באתר בניה לא היה מים בברז הוא לא הסכים לשלם, הילדים לא יכלו לישון ולא ללמוד ואז הוא הגיע לאלימות פיזית".

כאן משתנקת ח' ובוכה: "הוא דפק לי את הראש, שבר מחשבים, ניסה לדרוס אותי, הייתי כמו ג'וק מרוסס, קראתי למשטרה ובית המשפט הוציא נגדו צווי הרחקה".

עו"ד לביא זינאתי מוסיפה: "ח' הרגישה שאף אחד לא יאמין לה, הוא נראה כמו סנטה קלאוס נחמד ורגוע, זו חלק מהבעיה שפסיכופטים ונרקסיסטים לא נראים כאלה, גם במחלקה לאלימות במשפחה לא האמינו לה".

לאחר המקרה, ח' מגייסת קצת כסף ולוקחת עו"ד אך גם הוא מאכזב אותה ומרמה אותה והיא מגיעה לארגון "מבוי סתום" כשהיא כבר בטראומה, לדבריה "שני חיות טורפות אותי מכל צד, עו"ד שעושק אותי בלי סוף ובעלי".

"שני הדיינים היו בעדו, אב בית הדין לא יכל לעשות כלום"

המערכה הבאה בבית הדין בו נפתח תיק גירושין רק החלה. וח' מתארת "בתחילה בית הדין לא נתן צווי הרחקה, הוא טוען רבני ולא היה לו כלל מורא מבית הדין, הוא מכיר את כולם. בבית המשפט כשהוא קיבל קנס הוא שילם מיד אך בבית הדין הוא צעק, השתולל וקילל קללות מזוויעות את עורכי הדין ואת אב בית הדין, שני הדיינים שישבו בסמיכות לא עשו כלום, לא הסתדר לי בראש מה שקורה שם".

האבטחה היתה מגיעה בכל דיון, נראה היה כי שני הדיינים שדנו בתיק, הרב בוקשפן והרב אליהו, היו עושי דברו של הבעל הסרבן, ח' מזדעקת: "חמש שנים היינו פרודים מה צריך להוכיח? הוא הסתובב עם נשים, לקח כסף, התעלל בחסות החוק".

עו"ד לביא-זינאתי מתארת "הדיינים לא מנעו מי'  להשתמש בהליך בצורה מאד לא חוקית, מאד מעוולת, נראה שהם דווקא שיתפו פעולה עם הפרת הכללים. י' הפעיל כל תרגיל משפטי שיכל, הוא פתח 53 הליכים בבתי המשפט, אינסוף תיקים, 3 עתירות לבג"צ הכל כדי לרושש אותה, הוא תבע את אב בית הדין כי הוא פסק לרעתו שיצא מהבית".

אב בית הדין תמיד היה בדעת מיעוט, במשך חמש שנים מרחו את נתינת הגט, עד שאחד הדיינים מסיבה כלשהי הורחק מבית הדין. המהלך איפשר להעביר המלצה לתת לח' גט אבל אז הדיין שהורחק חזר ושוב ח' נתקלה בדעת מיעוט.

עו"ד לביא- זינאתי מסבירה את העוול: "הדיינים הוציאו פסק לפיו יש להם חובה מוסרית והלכתית "להציל עושק מעושקו", הם התכוונו שהעושקת זו האישה וצריך להציל את הבעל. הם פשוט הפכו הכל נגד ח', איימו שיקנסו אותה, אם לא תכניס אותו הביתה, שיגור איתה לפני הגט, הכל בנימוקים משפטיים עם פרשנות עקומה".

בהתנהגותם הם נפלו על אישה מוכה, עניה, חסרת גב ועגונה – מצאו על מי ליפול. פעם אחת היה דיון מאד קשה, הדיינים גילו חוסר רגישות קיצוני לכאבה של ח', נראה היה שהם מאשימים דווקא אותה במצבה ורואים בו קרבן והיא סתם מתבכיינת על שום דבר".

"ערערנו לבית הדין הגדול, המצב התהפך שם, הם נתנו על הראש לדיינים ורשמו: "אנחנו מזועזעים, איך נותנים כאלה החלטות? הכסדום היינו? לכעמורה דמינו?"

"לתת עוצמה וכח למי שרוצה לצאת מול המערכת הרקובה"

ערב פסח, הדיון הסתיים וכל אחד נסע לביתו. פתאם עו"ד לביא-זינאתי מקבלת טלפון: "תחזרי הוא רוצה לתת גט, אבל תוותרו על כל החובות, על המזונות על הכל". ח' החליטה שהיא לא מוותרת על כלום, הן חזרו לבית הדין ולאחר הרבה עוגמת נפש, זריקת הגט, התחמקויות וכדו', הבעל נתן גט, ערב פסח ח' יצאה לחירות.

אמנם אחרי מאבק של שנים ח׳ הצליחה להשתחרר ממערכת היחסים האלימה, אך לצד תחושת ההקלה והחופש, היא מוצאת את עצמה מול אתגרים עצומים: היא עדיין אוספת את השברים, פיזית, נפשית וכלכלית.

היא שבורה מהיחס המפלה והנורא שקיבלה מהדיינים, מהעוול שזועק לשמיים, מהמקום שאמור היה לספק לה הגנה, כואבת את משיכת הזמן בניגוד להלכה, ואת ההשפלה מול הדיינים, היא מוכנה לספר את הסיפור שלה כדי לזעוק על העוול שקורה בבית הדין, ולתת לנשים כח ועוצמה למי שרוצה לצאת לחירות גם מול המערכת הכי קשה.