ישיבת ההסדר בשעלבים איבדה באסון הנמר"ה בשבת שלושה מתלמידיה: סמל יקיר לוי הי"ד, סמל שלום מנחם הי"ד וסמל אליהו צימבליסט הי"ד. השלושה היו לוחמים בחיל הנדסה, תלמידי שנה ג'.

עסקו בנתינה אינסופית ורצון להתקדם בעבודת ה'

ראש ישיבת ההסדר שעלבים, הרב מיכאל ימר, ספד לשלושת הנופלים: "יש משהו משותף לשלושת הנופלים יחדיו והוא להיטיב גם לה' וגם לסובבים אותם. הלב הרחב והרצון להיטיב עם כל אחד ואחד מבלי לשים לב לעצמם. כשדיברתי עם כל אחד מהם לאחרונה הם אמרו לי כי הם לא חשובים כלל אלא הנתינה לכלל ישראל. שלושתם עסקו בנתינה אינסופית ורצון להתקדם בעבודת ה' בנתינה לשני. הם היו אנשי חסד, אנשים רגישים שמבינים את השני, אנשי כלל. היו אנשי כלל בשני מובנים: בלחימה בעזה למען כלל האומה ואנשי כלל בשגרה היומיומית בעזרה ובנתינה לאחר, איש לרעהו".

הרב זכריה רבינוביץ', הר"מ של הנופלים בישיבה, ספד ליקיר לוי: "יקיר לוי הי"ד היה אדם מאוד מאיר, חברותי ונעים הליכות. יקיר היה חריף מאוד, חד כתער. בפעם האחרונה שהוא בא לביקור בישיבה, יקיר ישב איתי ללימוד בעיון עם אור בעיניים, היו לו עיניים בורקות. הוא היה נחוש מאוד לנצח ולא לראות שחורות, להיות בראש מורם ולתת את כל כולו".

על שלום מנחם: "שלום אהב את עבודת ה', הוא ידע את שזו האמת ואהב את הישיבה והסביבה שלו. הוא תמיד היה קשור לעזרה ולקידום העניינים בישיבה. הוא עשה הכל בטבעיות, בלבביות, בפשטות מאוד גדולה. הוא היה פשוט חמד, מאיר פנים ומחייך. כשחזר מעזה הוא היה נחוש ועם רוח של גבורה."

על אליהו צימבליסט: "אליהו היה מסור לכלל. היו לו ידיים של זהב והיה תמיד מוכן לסייע ולעזור. מעולם לא החזיק טובה לעצמו, עשה הכל בפשטות ובענווה. אהב את הישיבה ושמח בה. הוא תמיד היה עם ראש מורם והאמין בצדקת הדרך. חתר לניצחון בכל כוחו ועד לרגע האחרון".