כפסע לפני פילוג הממלכה, המלך רחבעם קיבל הצעה, ועמד בפני בחירה. המון זעם ברחובות, עם מטען כבד כלפי המשטר והעול הלא-סביר שהוא מטיל על העם.
רחבעם קודם קיבל עצה מהזקנים, שיעצו לו שלפעמים, חולשה זה כח. לפעמים, כשמוותרים בטווח הקצר, בונים אמון לטווח הארוך. גם מלך חייב להראות שהוא העבד של העם שלו. אבל העצה הזאת לא התאימה לרחבעם. הוא פנה לילדים, ששכנעו אותו בתפיסת עולם הילדותית שלהם: העיקר זה להראות כח. לאיים. לא לצאת פרייאר. כדי לשמור על הכח, שמור על הכבוד. כי רק כח מבינים כאן במקום הזה.
המלך בחר בעצת הילדים. אך המקרא מעיד שהבעיה לא הייתה שרחבעם לא הקשיב לזקנים, אלא, שהוא לא הקשיב לעם. העם הבין סופית, אחרי סימנים הולכים ומצטברים לכך, שיש להם מלך שטובת העם איננה בראש מעייניו, והסיקו את המסקנה הטבעית:
"מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל."
רחבעם נשאר עם התמיכה של השבט שלו בלבד, עם מי שילך איתו באש ובמים לא משנה מה. שאר העם מרד, הממלכה התפלגה, והתאפיינה במשך מאות שנים באי-יציבות, במלחמות אזרחים, ובסופן- בחורבן מוחלט.
האם כל קשר בין הסיפור הזה לבין המציאות שלנו מקרי לחלוטין? או שמא יש לנו מה ללמוד ממנו?
אנחנו חודשיים אחרי שראש הממשלה אמר שאנחנו "כפסע מהניצחון המוחלט", וארבעה חודשים לאחר שהוא אמר שאנחנו "כל כך קרובים לניצחון". אבל באוזניו יש עדיין יועצים המפמפמים שהפתרון לכל הבעיות זה עוד יותר כוח ועוד קצת כוח. קונספציית הכוח שלהם חסינה מכל ביקורת עצמית, היא תמיד צודקת, כי אם משהו לא הצליח- סימן שפשוט לא הפעלנו מספיק כוח. מה שבוודאי אסור זה להפסיק לרגע, ולשמוע את זעקת העם- הלא היא משקפת חולשה.
מנגד, זקן אחד מציע תכנית אחרת, חלופה שמנסה להסתכל על פתרונות יציבים לטווח הארוך, גם אם אלו דורשים וויתורים בכאן ועכשיו.
אם נתניהו ילך אחרי עצת הילדים אשר איתו, אין ספק שעדיין יישאר לו קהל שתומך בו. אבל ציבור גדול בישראל, חלק משמעותי מ40% שתומכים בעסקה המוצעת, לא רק ירגישו שהממשלה קיבלה החלטה מוטעית. אחרי סימנים רבים שהלכו והצטברו לפני ה-7.10 וגם אחריו, שכללו גם התבטאויות, גם יחס, וגם מדיניות- יש סיכון אמיתי שהטעות הזאת תהיה הקש שישבור את גבו של עם רב שיגיד "אין לנו חלק בממשלה הזאת. לאוהליך ישראל". וככל שזו תהיה התחושה, המשך התסריט ימשיך כצפוי, אך מן הסתם, בצורה מואצת בהרבה.
אנחנו כפסע מהפילוג. איך אפשר להבטיח שהפעם, יקשיבו לעצת הזקן?
==
הרב אבידן פרידמן הוא מחנך. מייסד-שותף ומנכ"ל עמותת ינשו"ף.
תגובות
דם הנופלים לא.................... עם הנכנע לכאב הגדול לנופלים והחטופים ועוצר את המלחמה , לעולם לא ינצח במלחמה ,אם חפצי חיים אנחנו ויש כאן עוד 8 מיליון יהודים ועם כל הכאב הגדול על החיילים הגיבורים הנופלים, אנחנו חייבים לנצח ולא שואה שניה בפתח. אותם אנשים שמחאו כפיים בהתנתקות לא מבינים שחמאס לא מבדיל בין ימין לשמאל
הבן שלי נלחם 8 חודשים בעזה וחבריו הם הנופלים. זו היתה מלחמת אין ברירה אבל עכשיו ניתן לסיים אותה רק בהסכמים. כך מסתיימות מלחמות. האוייב המופרע שלנו לא הולך להכנע. הם הקנאים ממצדה שיתאבדו ולא ייכנעו. הבעיה שבנתיים נהרגים עוד חיילים לחינם. צריך עסקה ומיד. וכמובן להמשיך לחזק את הצבא כדי שיראו וייראו.
ממשלת הנוח'בה הביאה עלינו צונאמי מדיני ועוד ידה נטויה.
בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ואם לא משכילים להבין זאת אז מסיימים כמו בימי רחבעם או בקפיצה מהמצדה. "הילדים" שמייעצים למלך לא להקשיב לזעקה של העם והמלך שמעליב חצי מהעם שלו (חמוצים, אנרכיסטים, בוגדים, פחדנים) יביאו לפירוק החוסן הלאומי וחלילה חורבן שלישי.
מיהו הזקן? ביידן? זה שיש לו אנטרסים של בחירות בארצו? צריך להקשיב לבעלי אינטרסים זרים, שהאינטרס של עם ישראל לא עומד בראש סדר היום שלהם?????
המאמר על רחבעם לעניות דעתי העם כמו שאתה קורא לו זה אותו העם שהסית ומדיח ברפורמה והעם שאתה מדבר עליו זה אותו עם שהסית לפני שנים ליד משכנו של ביבי בירושלים וזה אותו עם שלא מוכן להבין שהשלטון לא בידו כמו ילד קטן שלקחו לו צעצוע ואז לא משחקים שברו את הכילים וזה אותו עם שהולך לשלטון הרומי/אמריקאי ומלשין מסית ומדיח כנגד רוב העם העם הזה שונא ביבי מתעב דת והימין זה בבונים אני במיט י ב שנותי אומרת נער הייתי וגם זקנתיוכל הזמן הזה המפלגה מהשמאל הרגישה בעלת הבית של הארץ המובטחת השחיתות שלהם זועקת לשמיים מקום המדינה
נותני עצות בלי לשאת באחריות . האדון אביעד. לא חסרים נותני עצות למיניהן כאשר הידע והתכנים לפיהם קובעים את ההחלטות הם בידי מקבלי ההחלטות ורובם לא לידיעת מייצרי כותרות למיניהן. הם הנושאים באחריות ולא כל ממציא כותרת .