אמש (ראשון) השר ובכיר הליכוד לשעבר, דוד לוי, הלך לעולמו בגיל 86. לוי נבחר לכנסת בשנת 1969 וכיהן בה ברציפות עד שנת 2006, כשהוא כיהן כשר בממשלות ישראל במשך עשרות שנים, והגיע לתפקידים הבכירים ביותר בפוליטיקה הישראלית ובניהם: סגן רה״מ, שר החוץ, שר הבינוי והשיכון ועוד תפקידים רבים.

אני חושב שדוד לוי היה אחד מגדולי מנהיגינו. הוא חרט על דגלו סיוע לאוכלוסיות מוחלשות בישראל, ונאבק רבות כדי להגיע לכל המטרות שהוא הציב לעצמו.

דוד לוי היווה את הגשר הטוב ביותר בין הפריפריה למרכז. אחד הפרויקטים הכי זכורים בתקופת כהונתו של לוי הוא ״שיקום שכונות״ בשכונות מצוקה.

הוא עשה היסטוריה והגיע מממרוקו, השתקע בבית שאן ומהמקום הזה הגיע ללב הפוליטיקה הישראלית. הוא מהווה את הגשר הראשון בין הפריפריה למרכז, סלל את הדרך לנבחרי ציבור רבים מבני עדות המזרח להגיע לתפקידי מפתח וגידל דורות של מנהיגים.

אני זוכר היטב שלמדתי בתיכון בשיעור אזרחות את ״נאום הקופים״ הידוע של דוד לוי, ועוד לפני שהייתי מעורב פוליטית כמו שאני היום הערכתי והערצתי אותו. האופי, הנחישות, החתירה שלו למטרותיו והאהבה שלו למדינת ישראל הם מודל להשראה עבורי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: יאיר אמר, סרוגים)

לפני כמה שנים עשו עליו סרט תחת השם: ״מלך ישראל השנייה״ ואני חייב לומר שאני לא מקבל את הכותרת הזאת. הוא היה לגמרי מלך, אבל הוא היה עם השנים מלך של כל עם ישראל ולא רק של קבוצה מסוימת באוכלוסייה הישראלית.

בשנת 2018 קיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ובאותו הרגע כשראיתי אותו עומד שם על הבמה ומקבל את הפרס שמחתי מאוד שהוא זוכה להכרה שהוא כל כך ראוי לה. יש האומרים שהעובדה שדוד לוי לא היה רה״מ ולא נשיא המדינה היא פספוס ענק, אבל אני לא חושב כך – כי ההשפעה והתרומה שלו למדינת ישראל תישאר כאן לשנים רבות ולא תישכח, ולפעמים זה הרבה יותר חשוב מתפקיד כזה או אחר בקורות החיים.

דווקא בימים אלה שבהם יש משבר מנהיגותי בישראל, אני רוצה עוד מנהיגים מהזן הנדיר שאליו השתייך דוד לוי. לוחם חברתי שהפך לסמל לאומי.