כמידי שנה אנחנו כתבי סרוגים בוחרים את אנשי השנה שהשפיעו הכי הרבה בתחומים השונים; בפוליטיקה, במגזר, בכלכלה, בספורט, תרבות ועוד. אלה הם אנשי השנה של סרוגים.

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp

בפוליטיקה

נפתלי בנט

נפתלי בנט עשה השנה צעד ששינה את המערכת הפוליטית בישראל. הוא איבד המון תומכים מימין שמרגישים מרומים ואף נבגדים, אך יצר יחד עם סער והגוש אותו מוביל לפיד מהפך לאחר 12 שנות נתניהו. בנט יצר תקדים של ראש ממשלה עם 6 מנדטים אף שהשיטה הדמוקרטית מאפשרת זאת. המבחן הגדול שלו עוד לפניו במספר זירות. הראשונה שבהם היא כמובן הקורונה, בעיקר כשמשווים זאת לספר שכתב ולהתנהלותו האופוזיציונית, בחזית האיראנית שיש לה זרוע בלבנון וכמובן מול עזה. אבל אולי האתגר הגדול ביותר שלו הוא להצליח ברמת הלכידות החברתית. הזזת נתניהו לא שינתה את הקיטוב בחברה, אלא רק יצרה זעם ציבורי מול בנט. הוא איש השנה מבחינה פוליטית שלקח על עצמו את תיק השנה – ממשלה מורכבת מאוד עם כעס ציבורי רחב ושבירת הגושים המסורתיים.

(אור יזרעאלי)

מנסור עבאס 

כמעט שלושה חודשים אחרי הקמת ממשלת בנט-לפיד, אפשר למצוא לא מעט פוליטיקאים שזוקפים לזכותם את הדחתו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו מתפקיד ראש הממשלה אחרי 12 שנים. החל בנפתלי בנט ואיילת שקד, דרך ליברמן ומרצ, וכלה בגדעון סער.

למען האמת, כולם צודקים. ראשי ימינה שהצהירו כי הם לא מחוייבים ללכת עם נתניהו, ליברמן שחרט על דגלו את הדחתו של שנוא נפשו, וגדעון סער שהצהיר "מי שרוצה את נתניהו ראש ממשלה, שלא יצביע לי".

אך עם כל הכבוד לכוונות הטובות ולרצון של כולם, על המהלך חתום בעיקר אדם אחד: מנסור עבאס שמו. חבר כנסת ערבי, כמעט אנונימי, שהיה ממוקם בעשיריה הראשונה של הרשימה המשותפת.

עבאס עשה את מה שאף ראש מפלגה ערבית לא העז לעשות: להיכנס לקואליציה בממשלת ישראל. גם אלו לפניו שהעזו לשתף פעולה עם הממשלה, עשו זאת מבחוץ. כתומכים אבל לא כשותפים.

עבאס התעלם מרעשי הרקע ועשה הסטוריה פעמיים: פעם אחת כשפירק את הרשימה המשותפת ובניגוד לכל הסיכויים עבר את אחוז החסימה. ופעם שנייה כשמפלגתו נכנסה לקואליציה, וככל הנראה, שינתה את המפה הפוליטית הישראלית לתמיד.

(גיא עזרא)

עמיחי שיקלי 

אחת ההבטחות הגדולות של רשימת ימינה הייתה הצבתו של המועמד החילוני עמיחי שיקלי בצמרת המפלגה, זאת מתוך כוונה לפנות לקהל הימני, שלאו דווקא נמנה עם המגזר הדתי. למרות שכבר היה מועמד במסגרת "הימין החדש" בבחירות 2019 א', השם שיקלי לא היה מוכר לציבור הרחב, אך אחרי ההחלטה הדרמטית שלו שלא לקחת חלק בממשלה החדשה, ולמעשה "למרוד" בראש מפלגתו – שהפך להיות ראש הממשלה – דמותו בקרב מתנגדי בנט המריאה שחקים אך מצד שני גררה עימו ביקורת רבה בקרב תומכי הממשלה החדשה.

יחד עם זאת שיקלי מבטא עמדה אותנטית של מאוכזבי ימינה, כאלו שהצביעו לה, אך הרגישו מרומים כשהמפלגה הקימה ממשלה עם גוש השמאל ומנסור עבאס. גם כיום לא ברור לאן מועדות פניו של הח"כ הצעיר. רשמית הוא עדיין חלק מסיעת ימינה וטרם הוחלט על הטלת סנקציות נגדו. מעשיו בחודשים הקרובים יכריעו את גורלו הפוליטי: האם ישוב לספינת האם ויסכים לשתף פעולה עם הקואליציה או שמא יתמיד בעמדתו העקרונית נגד ממשלת בנט-לפיד ובכך יאלץ ככל הנראה לראות את הכנסת הבאה מבחוץ.

(בנצי רובין)

מתן כהנא

בשלוש שנים כלוחם בסיירת מטכ"ל ועוד כמעט 25 שנים בחיל האוויר ידע מתן כהנא קרבות רבים, חלקם גם מסכני חיים, אך השנה האחרונה הכניסה אותו לקרב שספק שהיה יכול לנחש את עוצמתו.

ההחלטה של סיעתו ללכת לממשלה עם מחנה המרכז-שמאל, כולל עם סיעת רע"מ, העבירה אותו מעמדת גיבור ישראל לעמדה מתגוננת, וכמי שנחשב לאיש הנאמן של בנט, היה מראשוני המגינים על הממשלה החדשה.

גם מינויו לשר הדתות, לראשונה זה שנים רבות בממשלה ללא חרדים, מציבה בפניו אתגר אמיתי אך נתפס בעיניו כהזדמנות חד פעמית לנענע את שירותי הדת בישראל ולבצע שינויים מרחיקי לכת, שדרושים שנים ארוכות. כהנא מתייצב ראש בראש מול כמעט כל הממסד הרבני הרשמי, כולל בתוך הציונות הדתית. המטרה שלו אחת: לתקן את מה שצריך, בתוך גבולות ההלכה. יש שיגדירו את זה כמשימת חייו.

(בנצי רובין)

במגזר

נפתלי בנט עשה השנה צעד ששינה את המערכת הפוליטית בישראל. הוא איבד המון תומכים מימין שמרגישים מרומים ואף נבגדים, אך יצר יחד עם סער והגוש אותו מוביל לפיד מהפך לאחר 12 שנות נתניהו. בנט יצר תקדים של ראש ממשלה עם 6 מנדטים אף שהשיטה הדמוקרטית מאפשרת זאת. המבחן הגדול שלו עוד לפניו במספר זירות. הראשונה שבהם היא כמובן הקורונה, בעיקר כשמשווים זאת לספר שכתב ולהתנהלותו האופוזיציונית, בחזית האיראנית שיש לה זרוע בלבנון וכמובן מול עזה. אבל אולי האתגר הגדול ביותר שלו הוא להצליח ברמת הלכידות החברתית. הזזת נתניהו לא שינתה את הקיטוב בחברה, אלא רק יצרה זעם ציבורי מול בנט. הוא איש השנה מבחינה פוליטית שלקח על עצמו את תיק השנה – ממשלה מורכבת מאוד עם כעס ציבורי רחב ושבירת הגושים המסורתיים.

(אור יזרעאלי)

כמעט שלושה חודשים אחרי הקמת ממשלת בנט-לפיד, אפשר למצוא לא מעט פוליטיקאים שזוקפים לזכותם את הדחתו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו מתפקיד ראש הממשלה אחרי 12 שנים. החל בנפתלי בנט ואיילת שקד, דרך ליברמן ומרצ, וכלה בגדעון סער.

למען האמת, כולם צודקים. ראשי ימינה שהצהירו כי הם לא מחוייבים ללכת עם נתניהו, ליברמן שחרט על דגלו את הדחתו של שנוא נפשו, וגדעון סער שהצהיר "מי שרוצה את נתניהו ראש ממשלה, שלא יצביע לי".

אך עם כל הכבוד לכוונות הטובות ולרצון של כולם, על המהלך חתום בעיקר אדם אחד: מנסור עבאס שמו. חבר כנסת ערבי, כמעט אנונימי, שהיה ממוקם בעשיריה הראשונה של הרשימה המשותפת.

עבאס עשה את מה שאף ראש מפלגה ערבית לא העז לעשות: להיכנס לקואליציה בממשלת ישראל. גם אלו לפניו שהעזו לשתף פעולה עם הממשלה, עשו זאת מבחוץ. כתומכים אבל לא כשותפים.

עבאס התעלם מרעשי הרקע ועשה הסטוריה פעמיים: פעם אחת כשפירק את הרשימה המשותפת ובניגוד לכל הסיכויים עבר את אחוז החסימה. ופעם שנייה כשמפלגתו נכנסה לקואליציה, וככל הנראה, שינתה את המפה הפוליטית הישראלית לתמיד.

(גיא עזרא)

אחת ההבטחות הגדולות של רשימת ימינה הייתה הצבתו של המועמד החילוני עמיחי שיקלי בצמרת המפלגה, זאת מתוך כוונה לפנות לקהל הימני, שלאו דווקא נמנה עם המגזר הדתי. למרות שכבר היה מועמד במסגרת "הימין החדש" בבחירות 2019 א', השם שיקלי לא היה מוכר לציבור הרחב, אך אחרי ההחלטה הדרמטית שלו שלא לקחת חלק בממשלה החדשה, ולמעשה "למרוד" בראש מפלגתו – שהפך להיות ראש הממשלה – דמותו בקרב מתנגדי בנט המריאה שחקים אך מצד שני גררה עימו ביקורת רבה בקרב תומכי הממשלה החדשה.

יחד עם זאת שיקלי מבטא עמדה אותנטית של מאוכזבי ימינה, כאלו שהצביעו לה, אך הרגישו מרומים כשהמפלגה הקימה ממשלה עם גוש השמאל ומנסור עבאס. גם כיום לא ברור לאן מועדות פניו של הח"כ הצעיר. רשמית הוא עדיין חלק מסיעת ימינה וטרם הוחלט על הטלת סנקציות נגדו. מעשיו בחודשים הקרובים יכריעו את גורלו הפוליטי: האם ישוב לספינת האם ויסכים לשתף פעולה עם הקואליציה או שמא יתמיד בעמדתו העקרונית נגד ממשלת בנט-לפיד ובכך יאלץ ככל הנראה לראות את הכנסת הבאה מבחוץ.

(בנצי רובין)

בשלוש שנים כלוחם בסיירת מטכ"ל ועוד כמעט 25 שנים בחיל האוויר ידע מתן כהנא קרבות רבים, חלקם גם מסכני חיים, אך השנה האחרונה הכניסה אותו לקרב שספק שהיה יכול לנחש את עוצמתו.

ההחלטה של סיעתו ללכת לממשלה עם מחנה המרכז-שמאל, כולל עם סיעת רע"מ, העבירה אותו מעמדת גיבור ישראל לעמדה מתגוננת, וכמי שנחשב לאיש הנאמן של בנט, היה מראשוני המגינים על הממשלה החדשה.

גם מינויו לשר הדתות, לראשונה זה שנים רבות בממשלה ללא חרדים, מציבה בפניו אתגר אמיתי אך נתפס בעיניו כהזדמנות חד פעמית לנענע את שירותי הדת בישראל ולבצע שינויים מרחיקי לכת, שדרושים שנים ארוכות. כהנא מתייצב ראש בראש מול כמעט כל הממסד הרבני הרשמי, כולל בתוך הציונות הדתית. המטרה שלו אחת: לתקן את מה שצריך, בתוך גבולות ההלכה. יש שיגדירו את זה כמשימת חייו.

(בנצי רובין)

בצלאל סמוטריץ'

אפשר להסכים איתו ואפשר גם שלא אך אי אפשר להתעלם מהמהלכים הפנימיים שסמוטריץ' עשה בתוך המגזר. מי יכול לדמיין שאי שם בתחילת השנה, לפני פירוק הכנסת הקודמת, הוא ובנט דיברו על המשך השותפות שהייתה ביניהם תחת סיעת ימינה המאוחדת. סמוטריץ' התפצל מבנט כאשר לאחרון היה מספר מנדטים דו ספרתי בסקרים, והיו רבים שציפו לו התרסקות בבחירות. בדרך הוא גם חידש את מפלגת האיחוד הלאומי וזכה לביקורת ציבורית על כך שניכס לעצמו את המושג "הציונות הדתית".

סמוטריץ' היה שותף למו"מ אשר בסופו כמעט הייתה אחדות נדירה במגזר, אך לבסוף מפלגת הבית היהודי המיתולוגית מצאה את עצמה מחוץ למערכת הבחירות.

גם מבקריו יודו שאי אפשר להתעלם מנוכחותו של סמוטריץ' כשותף מלא למהלכים הפוליטיים המרכזיים במדינת ישראל. ההתעקשות שלו לא להקים ממשלה בשיתוף מפלגת רע"מ, אל מול הלחצים של הליכוד, רבנים וגורמים נוספים – שינתה את המפה הפוליטית בישראל.

בשנה הבאה אנו צפויים לראות את סמוטריץ' ממשיך לנסות לחולל שינויים במגזר בעזרת פתיחת מפלגת הציונות הדתית למפקד רחב ופריימריז. סמוטריץ' עסוק בגיוס אישי ציבור משפיעים בכדי להגדיל את כוחה של מפלגתו וכוחו הפוליטי של הציונות הדתית.

(אמיר אטינגר)

בנימין נתניהו

ברפואה

ראש הממשלה לשעבר הוביל את מבצע ההתחסנות בעולם כולו. הוא לקח הימור בעיצומה של מגפה משתוללת ואחרי בריטניה וארה"ב הוא התחיל לחסן בסיטונאות את אזרחי ישראל. הוא נבנה על תשתית קופות החולים והציבור נעתר לבקשתו לאחר ניהול המשבר בצורה לא טובה ובתוך משבר פוליטי רחב שנקשר סביב דמותו. אבל ההצלחה שלו הייתה אדירה והציבה את ישראל במקום טוב. נתניהו נכשל ברמה הפוליטית השנה כשהורד מכיסאו, יצר לו אויבים פוליטיים בכל מקום אך עדין חזק בתמונה. אבל מבצע החיסונים חתום על שמו. כולל הטלפונים האובססיבים למנכ"ל פייזר אלברט בורלא.

(אור יזרעאלי)

אלברט בורלא

אין ספק שזו הייתה השנה של אלברט בורלא. עד לפני השנה, סביר להניח שהיחידים שהכירו אותו, או את החברה שלו פייזר, היו אלו שעבדו בתחום הרפואה והבריאות. אבל אז הגיע הקורונה – שהפכה את בורלא בן לילה ממנכ"ל סטנדרטי לשם החם ביותר בעולם, זה שכל המנהיגים מתקשרים אליו באובססיביות.

מעל 5 מיליארד מנות חיסון נמכרו על ידי פייזר בכל רחבי העולם, ובכך הביאו לציבור את הגאולה המיוחלת מהסגרים, גלי התחלואה, וחוסר הוודאות שפקד את כולם במשך שנה שלמה. אמנם החיסון לא מספק הגנה של 100 אחוז, וגם היעילות בפני הווריאנטים השונים לא מושלמת – אך בזכותם הצלחנו "לחזור לחיים" ולקיים חיי שגרה לצד הקורונה. אם טרם עשיתם זאת – לכו להתחסן.

(אוריאל בארי)

טדרוס אדהנום גברייסוס

יו"ר ארגון הבריאות העולמי הפך השנה למוביל של המאבק העולמי במגפת הקורונה, שהפכה למשבר הבריאותי הגדול ביותר של 100 השנים האחרונות. הרופא והחוקר האתיופי נדרש להוביל את המחקרים על הנגיף המסתורי, להבין כיצד מזהים את המחלה ומה אפשר לעשות כדי שלא להידבק. מעבר לחקר הרפואי, ארגון הבריאות היה זה שקידם את מגבלות הקורונה המוכרות לנו: החל מהמסכות, דרך הריחוק החברתי ועד למניעת ההתקהלויות.

בהמשך, עם הגעת החיסון המיוחל, גברייסוס והארגון בראשותו יצאו במסע הסברה עולמי כדי לשכנע את הציבור שהחיסון בטוח ויעיל, ונלחמו בכל הכח במתנגדי החיסונים. היו"ר גם ייסד את פרוייקט "Covax", במטרה לקדם את הפצת החיסונים ברחבי העולם. אמנם בשלב הזה המאבק בקורונה רחוק מלהסתיים – אך הצעדים של גברייסוס ייזכרו גם בעתיד כאלו שאפיינו את שנת המגפה, לטוב ולרע.

(אוריאל בארי)

אפשר להסכים איתו ואפשר גם שלא אך אי אפשר להתעלם מהמהלכים הפנימיים שסמוטריץ' עשה בתוך המגזר. מי יכול לדמיין שאי שם בתחילת השנה, לפני פירוק הכנסת הקודמת, הוא ובנט דיברו על המשך השותפות שהייתה ביניהם תחת סיעת ימינה המאוחדת. סמוטריץ' התפצל מבנט כאשר לאחרון היה מספר מנדטים דו ספרתי בסקרים, והיו רבים שציפו לו התרסקות בבחירות. בדרך הוא גם חידש את מפלגת האיחוד הלאומי וזכה לביקורת ציבורית על כך שניכס לעצמו את המושג "הציונות הדתית".

סמוטריץ' היה שותף למו"מ אשר בסופו כמעט הייתה אחדות נדירה במגזר, אך לבסוף מפלגת הבית היהודי המיתולוגית מצאה את עצמה מחוץ למערכת הבחירות.

גם מבקריו יודו שאי אפשר להתעלם מנוכחותו של סמוטריץ' כשותף מלא למהלכים הפוליטיים המרכזיים במדינת ישראל. ההתעקשות שלו לא להקים ממשלה בשיתוף מפלגת רע"מ, אל מול הלחצים של הליכוד, רבנים וגורמים נוספים – שינתה את המפה הפוליטית בישראל.

בשנה הבאה אנו צפויים לראות את סמוטריץ' ממשיך לנסות לחולל שינויים במגזר בעזרת פתיחת מפלגת הציונות הדתית למפקד רחב ופריימריז. סמוטריץ' עסוק בגיוס אישי ציבור משפיעים בכדי להגדיל את כוחה של מפלגתו וכוחו הפוליטי של הציונות הדתית.

(אמיר אטינגר)

ראש הממשלה לשעבר הוביל את מבצע ההתחסנות בעולם כולו. הוא לקח הימור בעיצומה של מגפה משתוללת ואחרי בריטניה וארה"ב הוא התחיל לחסן בסיטונאות את אזרחי ישראל. הוא נבנה על תשתית קופות החולים והציבור נעתר לבקשתו לאחר ניהול המשבר בצורה לא טובה ובתוך משבר פוליטי רחב שנקשר סביב דמותו. אבל ההצלחה שלו הייתה אדירה והציבה את ישראל במקום טוב. נתניהו נכשל ברמה הפוליטית השנה כשהורד מכיסאו, יצר לו אויבים פוליטיים בכל מקום אך עדין חזק בתמונה. אבל מבצע החיסונים חתום על שמו. כולל הטלפונים האובססיבים למנכ"ל פייזר אלברט בורלא.

(אור יזרעאלי)

אין ספק שזו הייתה השנה של אלברט בורלא. עד לפני השנה, סביר להניח שהיחידים שהכירו אותו, או את החברה שלו פייזר, היו אלו שעבדו בתחום הרפואה והבריאות. אבל אז הגיע הקורונה – שהפכה את בורלא בן לילה ממנכ"ל סטנדרטי לשם החם ביותר בעולם, זה שכל המנהיגים מתקשרים אליו באובססיביות.

מעל 5 מיליארד מנות חיסון נמכרו על ידי פייזר בכל רחבי העולם, ובכך הביאו לציבור את הגאולה המיוחלת מהסגרים, גלי התחלואה, וחוסר הוודאות שפקד את כולם במשך שנה שלמה. אמנם החיסון לא מספק הגנה של 100 אחוז, וגם היעילות בפני הווריאנטים השונים לא מושלמת – אך בזכותם הצלחנו "לחזור לחיים" ולקיים חיי שגרה לצד הקורונה. אם טרם עשיתם זאת – לכו להתחסן.

(אוריאל בארי)

יו"ר ארגון הבריאות העולמי הפך השנה למוביל של המאבק העולמי במגפת הקורונה, שהפכה למשבר הבריאותי הגדול ביותר של 100 השנים האחרונות. הרופא והחוקר האתיופי נדרש להוביל את המחקרים על הנגיף המסתורי, להבין כיצד מזהים את המחלה ומה אפשר לעשות כדי שלא להידבק. מעבר לחקר הרפואי, ארגון הבריאות היה זה שקידם את מגבלות הקורונה המוכרות לנו: החל מהמסכות, דרך הריחוק החברתי ועד למניעת ההתקהלויות.

בהמשך, עם הגעת החיסון המיוחל, גברייסוס והארגון בראשותו יצאו במסע הסברה עולמי כדי לשכנע את הציבור שהחיסון בטוח ויעיל, ונלחמו בכל הכח במתנגדי החיסונים. היו"ר גם ייסד את פרוייקט "Covax", במטרה לקדם את הפצת החיסונים ברחבי העולם. אמנם בשלב הזה המאבק בקורונה רחוק מלהסתיים – אך הצעדים של גברייסוס ייזכרו גם בעתיד כאלו שאפיינו את שנת המגפה, לטוב ולרע.

(אוריאל בארי)

מרב מיכאלי 

בתחילת שנת תשפ"א, ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית שאור כבה על מפלגת העבודה, אז בראשות עמיר פרץ. הסיעה המצומקת בת שלושת המנדטים, הייתה מפולגת בין השרים פרץ ושמולי, שהיו למעשה נספחים לכחול לבן לבין ח"כ מרב מיכאלי, שבחרה שלא לקחה חלק בקואליציה של נתניהו.

והנה, אחרי מאבק מר, ובעקשנות רבה הצליחה מיכאלי לסלק את השניים מהמפלגה, לבנות אותה מחדש והציב אותה חזרה על מפת השמאל הישראלית.

למרות התחרות הקשה עם מרצ משמאל וכחול לבן ויש עתיד מימין, הצליחה מיכאלי להחיות את המפלגה ולהצעיר אותה, ולייצב מפלגה של 7 מנדטים, השיא של ארבע מערכות הבחירות האחרונות.

מיכאלי שנתפסה בעבר כ"טראבל מייקרית", הצליחה בשנה החולפת למצב את עצמה כגורם ממתן, מפייס ומרגיע בתוך הים הגועש של הפוליטיקה הישראלית. מיכאלי הצליחה בשקט לפלס את דרכה למרכז הבמה הציבורית, וזאת ללא מהפכות גדולות וההצהרות בומבסטיות אלא בעבודה קשה והתמדה.

אפילו ההודעה על הולדת בנה בהליך פונדקאות, קירב אותה, במובן מסויים, עוד צעד לעבר הקונצנזוס. כששואלים את מיכאלי לגבי העתיד, היא תמיד תישמע אופטימית. המטרה היא להחזיר את המפלגה להיות מפלגת השלטון. מבחינתה העבודה טרם הסתיימה, תרתי משמע.

(בנצי רובין)

מנהיגי העתיד

דודי אמסלם ומירי רגב 

המשבר הפוליטי האחרון שלקח ארבעה מערכות בחירות בישראל ולבסוף נוצרה מהפכה שנויה מאוד במחלוקת שהציבה את נפתלי בנט בראשה, נסע על גלגלי הפערים בין מזרחיים לאשכנזים. העיתונאי אבישי בן חיים נשף בגחלים הללו, שהיו מתחת לפני השטח, ואילו מירי רגב הרימה את הכפפה ונופפה בה בראש חוצות. רגב עסקה בזה עוד כשהייתה שרת התרבות. השר לשעבר דוד אמסלם, כיום חבר כנסת, מוביל גם הוא את הקו הזה, אולי בפחות נפנוף כפי שמירי רגב עושה אך לא בפחות אגרסיביות. בליכוד כבר התחמם הקרב על ראשותו ביום אחרי נתניהו. ניר ברקת מוביל, גם ישראל כ"ץ ויולי אדלשטיין בתמונה. אבל רגב, שככה סתם כנראה שסיכויה לא היו רבים, החליטה לרכב על השד העדתי. הוא יכול לעשות לה נזק וגם להעמיק את הקרע בדבק שמחבר את כולנו, אבל היא לוקחת הימור שיכול גם להועיל לה מאוד. אמסלם במודע או שלא, משחק גם הוא תפקיד חשוב בקול המזרחי שמוצא את הסנטימנט שלו בליכוד וזה הולך להיות מעניין.

(אור יזרעאלי)

יוסי כהן ואביב כוכבי

על רקע המשבר הפוליטי שליווה אותנו במהלך השנה, סומנו ראש המוסד היוצא והרמטכ"ל כדמויות אשר ייתמודדו ראש בראש כמובלי שני המחנות הפוליטיים בישראל.

יוסי כהן סומן על ידי נתניהו כמנהיג הליכוד הבא ולאחר ראיון שהעניק עם סיום שירותו במוסד נראה כי פניו לכבוש את ראשות הממשלה. כעת הוא מנצל את תקופת הצינון במגזר העסקי, אך הדיבורים לאור התעצמות הדיבורים בליכוד על העידן שאחרי נתניהו – יוסי כהן נחשב כדמות אשר יכולה לכבוש את ראשות הליכוד.

בצל התרפקות ממשלת הרוטציה של כחול לבן והליכוד, רבים במחנה המרכז שמאל מרגישים אכזבה מצמד הביטחוניסטים גנץ ואשכנזי בהם נטעו תקוות רבות. אבי כוכבי התגלה כרמטכ"ל לוחמני אך גם כבעל כריזמה ויכולת הובלה ציבורית מרשימה. תכונות אלו התגלו במס' הצהרות תקשורתיות אשר לאחריהם כוכבי הוגדר על ידי רבים כמנהיג מחנה המרכז שמאל הבא.

באשר לכוכבי הדברים קצת פחות ברורים. הרמטכ"ל עסוק בעיר בתפקידו הנוכחי ואינו מתעסק בעתידו הפוליטי אם אכן ישנו. ימים יגידו.

(אמיר אטינגר)

שרון עידן

שרון עידן מסקר כבר הרבה זמן בתאגיד השידור הישראלי את תחומי התעופה והתחבורה. תחומים שלרוב פחות מרכזיים, אך עם התפשטות מגפת הקורונה, עידן הציב את עצמו בראש כשהעביר דיווחים על המצב בנתב"ג לאור התחלואה, ובגל הראשון העניק מידע רלוונטי לציבור על ביטולי טיסות והמחויבויות של החברות לאזרחים. השנה התבלט עידן, כשצייץ בטוויטר נגד כתבותיהם של אילן לוקאץ' (חדשות 12) ואורי משגב (הארץ), ששמו פוקוס בנתב"ג על טיסות של חרדים סביב וועדת ההתרים. עידן ניפץ את התזה שלהם כשצייץ נתונים על הטיסות בכלל והראה שהחיפוש אחר חרדים דווקא בנתב"ג משולל יסוד.

אורי משגב לא פורש בשיא.
הוא חסר אונים. הוא התרגל לעדת מעריצים מזמרת, לא משנה מה. האיש שעוסק בתחושות וחירטוטים, קיבל כאפה מצלצלת שפגעה באמינותו – שנים קדימה. ואם מהיום על כל שטות או תחושה שיכתוב, וברוך השם הוא כותב, יאמר מישהו – רגע, אבל זה ההוא שטעה בערך בכל דבר״ – דייני. https://t.co/adayWVFTaq

— Sharon Idan | שרון עידן (@sharonidan) March 10, 2021

(אור יזרעאלי)

בתקשורת

בתחילת שנת תשפ"א, ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית שאור כבה על מפלגת העבודה, אז בראשות עמיר פרץ. הסיעה המצומקת בת שלושת המנדטים, הייתה מפולגת בין השרים פרץ ושמולי, שהיו למעשה נספחים לכחול לבן לבין ח"כ מרב מיכאלי, שבחרה שלא לקחה חלק בקואליציה של נתניהו.

והנה, אחרי מאבק מר, ובעקשנות רבה הצליחה מיכאלי לסלק את השניים מהמפלגה, לבנות אותה מחדש והציב אותה חזרה על מפת השמאל הישראלית.

למרות התחרות הקשה עם מרצ משמאל וכחול לבן ויש עתיד מימין, הצליחה מיכאלי להחיות את המפלגה ולהצעיר אותה, ולייצב מפלגה של 7 מנדטים, השיא של ארבע מערכות הבחירות האחרונות.

מיכאלי שנתפסה בעבר כ"טראבל מייקרית", הצליחה בשנה החולפת למצב את עצמה כגורם ממתן, מפייס ומרגיע בתוך הים הגועש של הפוליטיקה הישראלית. מיכאלי הצליחה בשקט לפלס את דרכה למרכז הבמה הציבורית, וזאת ללא מהפכות גדולות וההצהרות בומבסטיות אלא בעבודה קשה והתמדה.

אפילו ההודעה על הולדת בנה בהליך פונדקאות, קירב אותה, במובן מסויים, עוד צעד לעבר הקונצנזוס. כששואלים את מיכאלי לגבי העתיד, היא תמיד תישמע אופטימית. המטרה היא להחזיר את המפלגה להיות מפלגת השלטון. מבחינתה העבודה טרם הסתיימה, תרתי משמע.

(בנצי רובין)

המשבר הפוליטי האחרון שלקח ארבעה מערכות בחירות בישראל ולבסוף נוצרה מהפכה שנויה מאוד במחלוקת שהציבה את נפתלי בנט בראשה, נסע על גלגלי הפערים בין מזרחיים לאשכנזים. העיתונאי אבישי בן חיים נשף בגחלים הללו, שהיו מתחת לפני השטח, ואילו מירי רגב הרימה את הכפפה ונופפה בה בראש חוצות. רגב עסקה בזה עוד כשהייתה שרת התרבות. השר לשעבר דוד אמסלם, כיום חבר כנסת, מוביל גם הוא את הקו הזה, אולי בפחות נפנוף כפי שמירי רגב עושה אך לא בפחות אגרסיביות. בליכוד כבר התחמם הקרב על ראשותו ביום אחרי נתניהו. ניר ברקת מוביל, גם ישראל כ"ץ ויולי אדלשטיין בתמונה. אבל רגב, שככה סתם כנראה שסיכויה לא היו רבים, החליטה לרכב על השד העדתי. הוא יכול לעשות לה נזק וגם להעמיק את הקרע בדבק שמחבר את כולנו, אבל היא לוקחת הימור שיכול גם להועיל לה מאוד. אמסלם במודע או שלא, משחק גם הוא תפקיד חשוב בקול המזרחי שמוצא את הסנטימנט שלו בליכוד וזה הולך להיות מעניין.

(אור יזרעאלי)

על רקע המשבר הפוליטי שליווה אותנו במהלך השנה, סומנו ראש המוסד היוצא והרמטכ"ל כדמויות אשר ייתמודדו ראש בראש כמובלי שני המחנות הפוליטיים בישראל.

יוסי כהן סומן על ידי נתניהו כמנהיג הליכוד הבא ולאחר ראיון שהעניק עם סיום שירותו במוסד נראה כי פניו לכבוש את ראשות הממשלה. כעת הוא מנצל את תקופת הצינון במגזר העסקי, אך הדיבורים לאור התעצמות הדיבורים בליכוד על העידן שאחרי נתניהו – יוסי כהן נחשב כדמות אשר יכולה לכבוש את ראשות הליכוד.

בצל התרפקות ממשלת הרוטציה של כחול לבן והליכוד, רבים במחנה המרכז שמאל מרגישים אכזבה מצמד הביטחוניסטים גנץ ואשכנזי בהם נטעו תקוות רבות. אבי כוכבי התגלה כרמטכ"ל לוחמני אך גם כבעל כריזמה ויכולת הובלה ציבורית מרשימה. תכונות אלו התגלו במס' הצהרות תקשורתיות אשר לאחריהם כוכבי הוגדר על ידי רבים כמנהיג מחנה המרכז שמאל הבא.

באשר לכוכבי הדברים קצת פחות ברורים. הרמטכ"ל עסוק בעיר בתפקידו הנוכחי ואינו מתעסק בעתידו הפוליטי אם אכן ישנו. ימים יגידו.

(אמיר אטינגר)

שרון עידן מסקר כבר הרבה זמן בתאגיד השידור הישראלי את תחומי התעופה והתחבורה. תחומים שלרוב פחות מרכזיים, אך עם התפשטות מגפת הקורונה, עידן הציב את עצמו בראש כשהעביר דיווחים על המצב בנתב"ג לאור התחלואה, ובגל הראשון העניק מידע רלוונטי לציבור על ביטולי טיסות והמחויבויות של החברות לאזרחים. השנה התבלט עידן, כשצייץ בטוויטר נגד כתבותיהם של אילן לוקאץ' (חדשות 12) ואורי משגב (הארץ), ששמו פוקוס בנתב"ג על טיסות של חרדים סביב וועדת ההתרים. עידן ניפץ את התזה שלהם כשצייץ נתונים על הטיסות בכלל והראה שהחיפוש אחר חרדים דווקא בנתב"ג משולל יסוד.

אורי משגב לא פורש בשיא.
הוא חסר אונים. הוא התרגל לעדת מעריצים מזמרת, לא משנה מה. האיש שעוסק בתחושות וחירטוטים, קיבל כאפה מצלצלת שפגעה באמינותו – שנים קדימה. ואם מהיום על כל שטות או תחושה שיכתוב, וברוך השם הוא כותב, יאמר מישהו – רגע, אבל זה ההוא שטעה בערך בכל דבר״ – דייני. https://t.co/adayWVFTaq

— Sharon Idan | שרון עידן (@sharonidan) March 10, 2021

(אור יזרעאלי)

שירית אביטן כהן

בעיצומו של גל פרעות ביהודים בידי ערבים בערים המעורבות, התקשורת סיקרה גם מעשה חמור של לינץ' מזעזע של יהודים כנגד ערבי בבת ים. המקרה, החמור כשלעצמו הודהד וכוסה ביתר שאת, כשמקרי לינץ' אחרים נדחקו לשוליים, עד שקמה שירית אביטן כהן (גלובס), באולפן 'כאן' בו התארחה, כשידיעות על עידו אביגיל ז"ל בן ה-5 שנהרג מפגיעת מרגמה הגיעו לאולפן. הדרום, נזכיר, בער גם הוא באותו זמן. "איבדתם פרופורציה", אמרה ונטשה את האולפן לאחר נאום תוכחה וטילטלה את הסיקור התקשורתי של אותם האירועים.

(אור יזרעאלי)

סטטיק ובן אל

סטטיק ובן אל הם כנראה צמד המוזיקאים המצליח ביותר של העשור הנוכחי. הם הוציאו השנה לא פחות משלושה עשר שירים חדשים, שבעה מהם באלבום הבכורה שלהם "שבעה ירחים". אבל על אף מעמדם, השניים לא התביישו לרדת מהעצים שטיפסו עליהם השנה ולעשות סולחות עם יריבים. זה התחיל בסטטיק, שהשלים עם יריבו משכבר הימים, הראפר רון נשר. נשר הוא זה שהפגיש בין סטטיק לבן אל כשיצר את השיר "דובי גל", וכשהשניים יצאו לדרך עצמאית, הוא נפגע והתקוטט עם סטטיק. כאמור, השניים השלימו השנה, כשרון בירך את סטטיק לכבוד חתונתו, ואף הקליט עם הצמד שיר לאלבום שלהם, "אורות".

גם בן אל החליט שזה הזמן לסלוח, כשהשלים עם אביו, שימי תבורי. שימי היה בסכסוך ממושך ומתוקשר עם ארבעה מילדיו, בעקבות נישואי ליהודית באומן. ממש לפני חודשיים הריב הגיע לסיומי, כאשר אחרי שנים של נתק, שימי הגיע לביתו של בן אל, הפתיע אותו, והשניים ליבנו את הדברים בניהם וחזרו לחיות בשלום כאבא ובן אוהבים. סטטיק ובן אל מלמדים אותנו השנה, שגם כשאתה מפורסם, תמיד יש לאן להתקדם, ושזאת לא בושה לבקש סליחה.

(הדס סיון)

בתרבות

גל גברעם

בחורה צעירה בת 20, הצליחה להעמיד את משטרת ישראל, שר ביטחון הפנים ואת כלל המדינה על הרגלים. לאחר שפרשיית שי אביטל נחשפה, משטרת ישראל קראה לבנות שהוטרדו מינית לגשת לתחנת משטרה ספציפית, שם לטענת המשטרה, יהיה מענה ראוי למתלוננות.

גל גברעם, שחקנית ודוגמנית ניגשה לתחנת המשטרה שם נשלחה להגיש תלונה מקוונת בביתה. הפקיד אף אמר לה: "למה באת רק עכשיו?" אמירה מחפירה ומקוממת. גברעם, העלתה בצמוד לאירוע סרטון כנה ואמיץ בחשבון האינסטגרם שלה בו היא הטיחה: " משטרת ישראל איפה אתם? אתם אמורים להגן עלי! הסיפור הזה יצא עכשיו ואני לא יכולה לשתוק. אני מצטערת שלא עשיתי את זה קודם אבל זה לא משנה. כנראה שבאמת יש לו מישהו שם אצלכם שמסדר את זה שעבריין מין מסתובב חופשי. איפה אתה מפקד המחוז? איפה אתם כל השרים שעסוקים לעשות סטורי כל היום?"

הסרטון עורר תגובות רבות, מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון פנים עומר בר לב שלחו התנצלות. לאחר מכן גברעם אף הגיעה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. היא גרמה לבנות רבות לאזור אומץ ולגשת לתחנת המשטרה להגיש תלונה והיא מהווה נקודת מפנה ביחס של המשטרה לנשים המגיעות להגיש תלונה כה רגישה.

(קשת ברגסון)

אביב גפן

שנת תשפ"א תיזכר כשנה של אביב גפן. הנער המרדן משנות התשעים התבגר, וזה ניכר אצלו גם אישית וגם אומנותית. אחת ההפתעות המוזיקליות שלו השנה היה הדואט 'בצורת' עם הזמר החסידי אברהם פריד, שהוקלט עוד בימי הסגרים ושוחרר בימי חוסר הוודאות לגבי החיסון לקורונה.

הדואט הזה תפס, ויותר מכך, הוא הוביל למסע הופעות משותף של השניים בקיץ האחרון – ימי הקמת הממשלה. האצבע ה-61, ח"כ ניר אורבך מימינה, התלבט לגבי התמיכה בממשלה ולטענתו מה שהכריע את הכף הייתה הצפיה בהופעה של השניים, שמגלמים שני זרמים בעם ישראל, שיכולים לעלות על במה אחת, להתחבר ולשמח. אורבך טען שהחיבור הזה לימד אותו שאפשר לחבר גם ממשלה בין ימינה למרצ עם תמיכה של סיעת רע"מ.לפני 25 שנה, אביב גפן היה צורח על הבמות "רוצים שינוי?" במין שאלה רטורית על כמה שרע פה. השנה, גם בלי כוונה, הוא עשה את אחד השינויים הגדולים הפוליטיים המרכזיים של הדור האחרון.

(אריה יואלי)

 

בעיצומו של גל פרעות ביהודים בידי ערבים בערים המעורבות, התקשורת סיקרה גם מעשה חמור של לינץ' מזעזע של יהודים כנגד ערבי בבת ים. המקרה, החמור כשלעצמו הודהד וכוסה ביתר שאת, כשמקרי לינץ' אחרים נדחקו לשוליים, עד שקמה שירית אביטן כהן (גלובס), באולפן 'כאן' בו התארחה, כשידיעות על עידו אביגיל ז"ל בן ה-5 שנהרג מפגיעת מרגמה הגיעו לאולפן. הדרום, נזכיר, בער גם הוא באותו זמן. "איבדתם פרופורציה", אמרה ונטשה את האולפן לאחר נאום תוכחה וטילטלה את הסיקור התקשורתי של אותם האירועים.

(אור יזרעאלי)

סטטיק ובן אל הם כנראה צמד המוזיקאים המצליח ביותר של העשור הנוכחי. הם הוציאו השנה לא פחות משלושה עשר שירים חדשים, שבעה מהם באלבום הבכורה שלהם "שבעה ירחים". אבל על אף מעמדם, השניים לא התביישו לרדת מהעצים שטיפסו עליהם השנה ולעשות סולחות עם יריבים. זה התחיל בסטטיק, שהשלים עם יריבו משכבר הימים, הראפר רון נשר. נשר הוא זה שהפגיש בין סטטיק לבן אל כשיצר את השיר "דובי גל", וכשהשניים יצאו לדרך עצמאית, הוא נפגע והתקוטט עם סטטיק. כאמור, השניים השלימו השנה, כשרון בירך את סטטיק לכבוד חתונתו, ואף הקליט עם הצמד שיר לאלבום שלהם, "אורות".

גם בן אל החליט שזה הזמן לסלוח, כשהשלים עם אביו, שימי תבורי. שימי היה בסכסוך ממושך ומתוקשר עם ארבעה מילדיו, בעקבות נישואי ליהודית באומן. ממש לפני חודשיים הריב הגיע לסיומי, כאשר אחרי שנים של נתק, שימי הגיע לביתו של בן אל, הפתיע אותו, והשניים ליבנו את הדברים בניהם וחזרו לחיות בשלום כאבא ובן אוהבים. סטטיק ובן אל מלמדים אותנו השנה, שגם כשאתה מפורסם, תמיד יש לאן להתקדם, ושזאת לא בושה לבקש סליחה.

(הדס סיון)

בחורה צעירה בת 20, הצליחה להעמיד את משטרת ישראל, שר ביטחון הפנים ואת כלל המדינה על הרגלים. לאחר שפרשיית שי אביטל נחשפה, משטרת ישראל קראה לבנות שהוטרדו מינית לגשת לתחנת משטרה ספציפית, שם לטענת המשטרה, יהיה מענה ראוי למתלוננות.

גל גברעם, שחקנית ודוגמנית ניגשה לתחנת המשטרה שם נשלחה להגיש תלונה מקוונת בביתה. הפקיד אף אמר לה: "למה באת רק עכשיו?" אמירה מחפירה ומקוממת. גברעם, העלתה בצמוד לאירוע סרטון כנה ואמיץ בחשבון האינסטגרם שלה בו היא הטיחה: " משטרת ישראל איפה אתם? אתם אמורים להגן עלי! הסיפור הזה יצא עכשיו ואני לא יכולה לשתוק. אני מצטערת שלא עשיתי את זה קודם אבל זה לא משנה. כנראה שבאמת יש לו מישהו שם אצלכם שמסדר את זה שעבריין מין מסתובב חופשי. איפה אתה מפקד המחוז? איפה אתם כל השרים שעסוקים לעשות סטורי כל היום?"

הסרטון עורר תגובות רבות, מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון פנים עומר בר לב שלחו התנצלות. לאחר מכן גברעם אף הגיעה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. היא גרמה לבנות רבות לאזור אומץ ולגשת לתחנת המשטרה להגיש תלונה והיא מהווה נקודת מפנה ביחס של המשטרה לנשים המגיעות להגיש תלונה כה רגישה.

(קשת ברגסון)

שנת תשפ"א תיזכר כשנה של אביב גפן. הנער המרדן משנות התשעים התבגר, וזה ניכר אצלו גם אישית וגם אומנותית. אחת ההפתעות המוזיקליות שלו השנה היה הדואט 'בצורת' עם הזמר החסידי אברהם פריד, שהוקלט עוד בימי הסגרים ושוחרר בימי חוסר הוודאות לגבי החיסון לקורונה.

הדואט הזה תפס, ויותר מכך, הוא הוביל למסע הופעות משותף של השניים בקיץ האחרון – ימי הקמת הממשלה. האצבע ה-61, ח"כ ניר אורבך מימינה, התלבט לגבי התמיכה בממשלה ולטענתו מה שהכריע את הכף הייתה הצפיה בהופעה של השניים, שמגלמים שני זרמים בעם ישראל, שיכולים לעלות על במה אחת, להתחבר ולשמח. אורבך טען שהחיבור הזה לימד אותו שאפשר לחבר גם ממשלה בין ימינה למרצ עם תמיכה של סיעת רע"מ.לפני 25 שנה, אביב גפן היה צורח על הבמות "רוצים שינוי?" במין שאלה רטורית על כמה שרע פה. השנה, גם בלי כוונה, הוא עשה את אחד השינויים הגדולים הפוליטיים המרכזיים של הדור האחרון.

(אריה יואלי)

ריצ'רד ברנסון

מאז ומתמיד, האדם נשא את עיניו לשמיים. עוד מהימים שלא ידענו שהאורות הבוהקים האלה הם כוכבים שרחוקים מיליוני שנות אור מכדור הארץ. ועכשיו האדם רוצה לשבור את המחסום האחרון, ולטוס לחלל החיצון, בלי שהזכות הזאת תהיה שמורה רק לאסטרונאוטים. בשנה האחרונה החל באופן רשמי המרוץ לטיסות החלל הפרטיות. מספר מיליארדרים ניסו להיות הראשונים לטוס לחלל בצורה עצמאית, והראשון לעשות זאת היה מייסד חברת וירג'ין אטלנטיק, סר ריצ'רד ברנסון בן ה-70. ברנסון טס לחלל לפני כחודשיים עם 5 בני אדם נוספים באמצעות החללית הפרטית של החברה. למרות שהטיסה ארכה בדיוק כמה דקות, היה מדובר בהיסטוריה. הכוונה כעת גם של ברנסון וגם של אחרים היא להתחיל עם טיסות מסחריות לחלל, בדיוק כמו טיסות לחו"ל. ייתכן שבעקבות התקדים שקבע ברנסון, עוד נמצא את עצמנו יוצאים לחופשת חגים מחוץ לאטמוספרה.

(מתי ברנהרט)

בעולם

אילון מאסק

אילון מאסק היה ותמיד יהיה איש של חזון. בין אם החזון הזה נמצא רק בראש שלו, הוא שהוא באמת יוצא לפועל. מאסק הוא לא בנאדם שמשתמש במיליארדים שלו כדי לנוח על זרי הדפנה, הוא מעוניין לשנות את העולם. מאסק הפך השנה לאחד האנשים העשירים בעולם, ולזמן קצר לאיש העשיר בעולם, עם הון של קרוב ל-200 מיליארד דולר. מאסק הפיל והרים את כל מטבע הביטקוין רק על פי אמירות שלו לפיהן החברות שלו יקבלו את המטבע כסחר חליפין. גם הוא הצטרף למרוץ החלל, והגיע "רק" שני, אחרי ברנסון. מאסק מתכנן כבר בעתיד הלא רחוק להקים מלון מחוץ לאטמוספרה. איך שלא תסתכלו על זה, מאסק הוא אחד האנשים החזקים בעולם. גם בארץ, ההשפעה שלו הייתה חזקה ביותר השנה, כאשר מכר בארץ לא פחות מ-7,500 מכוניות חשמליות של חברת טסלה שבבעלותו, והתניעה מחדש שוק שעד כה היה די רדום.

(מתי ברנהרט)

קמלה האריס

הבחירות לנשיאות ארה"ב ייזכרו בעיקר בזכות דונלד טראמפ וג'ו ביידן, אבל ההישג הגדול ביותר של המירוץ היה דווקא של קמלה האריס. בזמן שעיני העולם היו נשואות לקרב הסוער בין המועמדים לנשיאות, האריס עשתה היסטוריה כשהפכה בשקט לאישה השחורה הראשונה שמכהנת כסגנית הנשיא.

לכל אורך קמפיין הבחירות, האריס הצליחה לסחוף אחריה את הציבור ועוררה אהדה אפילו בקרב בכירים רפובליקנים. מעבר לסיפור חייה המרגש, עבודתה הקשה כתובעת הכללית של קליפורניה ובהמשך כסנאטורית הביאו לה נסיון רב בפוליטיקה האמריקנית – שהעלו אותה כעת לתפקיד השני בחשיבותו בארה"ב. אמנם בחודשים שעברו מאז השבעתה ההיסטורית שמה של האריס היה פחות בכותרות (בעיקר בהשוואה לביידן), אך היא עדיין מוצבת לצד ביידן כמנהיגה עולמית בולטת. כפי שהיא אמרה בסרטון הויראלי שפורסם שעות אחרי הניצחון בבחירות – קמלה האריס בהחלט "עשתה את זה".

(אוריאל בארי)

אבישג סמברג

לצד מדליות הזהב שהביאו לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט, מתנוצצת המדליה של אבישג סמברג. העיניים היו נשואות לענפי ספורט שונים וסמברג בת ה-19 כמעט שלא נלקחה בחשבון כפייבוריטית למדליה. כשישראל התחילה לספוג כשלונות סמברג הביאה "סיפתח" בצורה של מדליית ארד ושמה את ישראל על המפה והביאה להיכרות עם ענף הטקוואנדו. היא כמעט הפסידה בבית הניחומים כשספגה מכות מהיריבה הטורקיה, לאחר שחזרה מההובלה במערכה השלישית, אך בנחישות היא ניצחה את הקרב. לאחר מכן סיפרה על הדקות הגורליות שהיא אמרה לעצמה שהיא רוצה יותר את המדליה מהטורקיה. סמברג היא המדליסטית הצעירה ביותר אי פעם והיא כבר נושאת את העיניים לפריז 2024.

(אור יזרעאלי)

בספורט

מאז ומתמיד, האדם נשא את עיניו לשמיים. עוד מהימים שלא ידענו שהאורות הבוהקים האלה הם כוכבים שרחוקים מיליוני שנות אור מכדור הארץ. ועכשיו האדם רוצה לשבור את המחסום האחרון, ולטוס לחלל החיצון, בלי שהזכות הזאת תהיה שמורה רק לאסטרונאוטים. בשנה האחרונה החל באופן רשמי המרוץ לטיסות החלל הפרטיות. מספר מיליארדרים ניסו להיות הראשונים לטוס לחלל בצורה עצמאית, והראשון לעשות זאת היה מייסד חברת וירג'ין אטלנטיק, סר ריצ'רד ברנסון בן ה-70. ברנסון טס לחלל לפני כחודשיים עם 5 בני אדם נוספים באמצעות החללית הפרטית של החברה. למרות שהטיסה ארכה בדיוק כמה דקות, היה מדובר בהיסטוריה. הכוונה כעת גם של ברנסון וגם של אחרים היא להתחיל עם טיסות מסחריות לחלל, בדיוק כמו טיסות לחו"ל. ייתכן שבעקבות התקדים שקבע ברנסון, עוד נמצא את עצמנו יוצאים לחופשת חגים מחוץ לאטמוספרה.

(מתי ברנהרט)

אילון מאסק היה ותמיד יהיה איש של חזון. בין אם החזון הזה נמצא רק בראש שלו, הוא שהוא באמת יוצא לפועל. מאסק הוא לא בנאדם שמשתמש במיליארדים שלו כדי לנוח על זרי הדפנה, הוא מעוניין לשנות את העולם. מאסק הפך השנה לאחד האנשים העשירים בעולם, ולזמן קצר לאיש העשיר בעולם, עם הון של קרוב ל-200 מיליארד דולר. מאסק הפיל והרים את כל מטבע הביטקוין רק על פי אמירות שלו לפיהן החברות שלו יקבלו את המטבע כסחר חליפין. גם הוא הצטרף למרוץ החלל, והגיע "רק" שני, אחרי ברנסון. מאסק מתכנן כבר בעתיד הלא רחוק להקים מלון מחוץ לאטמוספרה. איך שלא תסתכלו על זה, מאסק הוא אחד האנשים החזקים בעולם. גם בארץ, ההשפעה שלו הייתה חזקה ביותר השנה, כאשר מכר בארץ לא פחות מ-7,500 מכוניות חשמליות של חברת טסלה שבבעלותו, והתניעה מחדש שוק שעד כה היה די רדום.

(מתי ברנהרט)

הבחירות לנשיאות ארה"ב ייזכרו בעיקר בזכות דונלד טראמפ וג'ו ביידן, אבל ההישג הגדול ביותר של המירוץ היה דווקא של קמלה האריס. בזמן שעיני העולם היו נשואות לקרב הסוער בין המועמדים לנשיאות, האריס עשתה היסטוריה כשהפכה בשקט לאישה השחורה הראשונה שמכהנת כסגנית הנשיא.

לכל אורך קמפיין הבחירות, האריס הצליחה לסחוף אחריה את הציבור ועוררה אהדה אפילו בקרב בכירים רפובליקנים. מעבר לסיפור חייה המרגש, עבודתה הקשה כתובעת הכללית של קליפורניה ובהמשך כסנאטורית הביאו לה נסיון רב בפוליטיקה האמריקנית – שהעלו אותה כעת לתפקיד השני בחשיבותו בארה"ב. אמנם בחודשים שעברו מאז השבעתה ההיסטורית שמה של האריס היה פחות בכותרות (בעיקר בהשוואה לביידן), אך היא עדיין מוצבת לצד ביידן כמנהיגה עולמית בולטת. כפי שהיא אמרה בסרטון הויראלי שפורסם שעות אחרי הניצחון בבחירות – קמלה האריס בהחלט "עשתה את זה".

(אוריאל בארי)

לצד מדליות הזהב שהביאו לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט, מתנוצצת המדליה של אבישג סמברג. העיניים היו נשואות לענפי ספורט שונים וסמברג בת ה-19 כמעט שלא נלקחה בחשבון כפייבוריטית למדליה. כשישראל התחילה לספוג כשלונות סמברג הביאה "סיפתח" בצורה של מדליית ארד ושמה את ישראל על המפה והביאה להיכרות עם ענף הטקוואנדו. היא כמעט הפסידה בבית הניחומים כשספגה מכות מהיריבה הטורקיה, לאחר שחזרה מההובלה במערכה השלישית, אך בנחישות היא ניצחה את הקרב. לאחר מכן סיפרה על הדקות הגורליות שהיא אמרה לעצמה שהיא רוצה יותר את המדליה מהטורקיה. סמברג היא המדליסטית הצעירה ביותר אי פעם והיא כבר נושאת את העיניים לפריז 2024.

(אור יזרעאלי)

לינוי אשרם

הבחורה מגבעת עמל, המרוגשת והמתרגשת, שעשתה היסטוריה. "אני עדיין לא מעכלת ואני הכי מאושרת בעולם", אמרה בפשטות עם ניצוצות בעיניים, לינוי נכנסה ללב של כולנו שעות אחרי שזכתה במדליית הזהב והדיחה את ההגמוניה הרוסית ששלטה בענף ההתעלמות האומנותית. לינוי אשרם, בחורה בגילי שכל שנה מחדש שוברת כל תקרת זכוכית קיימת, ומוכיחה שהכל אפשרי. אין אחד שלא שמע את השם הזה בשנים האחרונות, והשנה עוד יותר. למה דווקא לינוי? אולי זה משהו בשם. ישראלית, ראשלצ"ית, תימניה, הגיעה במקור מגבעת עמל והתגייסה ליחידה טכנולוגית-מבצעית באגף התקשוב בצה"ל (גם יפה וגם חכמה. נבדוק את עניין האופה), מתגוררת אצל ההורים, ובונוס – בעלת 11 מדליות.

(מרים אגדי)

דני אבדיה

אם בהייטק החלום הישראלי הוא לעשות אקזיט, אז בכדורסל החלום הוא לשחק ב-NBA. אין שחקן ישראלי שלא חולם בסתר להגיע לבמה הכי גדולה, ולשחק עם השמות הגדולים. כולנו זוכרים את הקריירה המפוארת של עמרי כספי, שנבחר במקום ה-23 בדראפט ושיחק כעשור בליגה הבכירה, עם קריירה מרשימה לישראלי, אך בינונית ברמה בינלאומית. אבל אצל אבדיה הסיפור שונה, גם מבחינת איכות אבל גם מבחינת ציפיות. אבדיה נבחר תשיעי בדראפט, כאשר לא מעט אף חשבו שהוא יגיע למקום יותר גבוה. אבדיה נמצא בשיח כאחד משחקני העתיד גם אצל הפרשנים האמריקאים, ולא רק במהדורות הספורט בארץ. לא מדובר בסתם פרובנציאליות ישראלית טיפוסית, אבדיה הוא באמת שחקן מצוין. עכשיו כל מה שנותר לדני הוא לעמוד בציפיות. את הכסף הוא כבר השיג (חוזה של 7.6 מיליון דולר לשנתיים הראשונות), אבל האם הוא יצליח להיות כוכב גם ב-NBA? כזה שאמריקאים קונים מרצ'נדייז שלו ועפים על סרטונים של מהלכים שלו ביוטיוב? על השאלה הזאת אולי נוכל לענות בשנת תשצ"ב.

(מתי ברנהרט)

ארטיום דולגופיאט

על פניו, הוא לא בדיוק המאמי הלאומי. השם שלו קשה להגייה, היהדות שלו הוטלה בספק, ובואו נודה על האמת – הוא גם לא ממש נותן לנו לחגוג איתו כמו שאנחנו, הישראלים, יודעים ואוהבים. ואחרי כל זה, אם צריך לבחור את ספורטאי השנה, אין ספק שלארטיום יש מקום מכובד בצמרת. הוא הגיע לפה בגיל 12 בעקבות קשיים כלכליים של משפחתו באוקראינה, נשר מהתיכון בעקבות קשיי שפה ושבר את רגלו במהלך מחנה אימונים. החיים לא תמיד חייכו לו, אבל כשרואים את הבחור הצנוע הזה – אי אפשר שלא לחייך.

ארטיום מספר את הסיפור המורכב של ישראל 2021. זו שמקבלת עולים אבל מתקשה עם יהדותם, זו שחוגגת איתם את הזהב אבל לא נותנת להם להתחתן. אבל מעל הכל, ארטיום מבטא כוח רצון אינסופי. כוח רצון שלוקח ילד קטן ממשפחה קשת יום, אל עבר מדלית זהב היסטורית. והכל עם חיוך קטן וצנוע, שלא שוכח לרגע מאיפה הוא בא.

(מרים אגדי)

סימון ביילס

ספורטאים אולימפיים נתונים ללחץ נפשי תמידי ומאסיבי, אך זה לא היה נושא מדובר, עד שהגיעה סימון ביילס. ביילס היא המתעמלת הטובה בעולם, ויש שיגידו שהיא הטובה בהיסטוריה. היא הגיעה לאולימפיאדת טוקיו עם שק ציפיות עצום ממנה, כשלכולם ברור שהיא תיקח את הזהב במירב הקטגוריות של התעמלות מכשירים, כפי שהיה באולימפיאדה הקודמת. אך ביילס לא עמדה בלחץ, וכשעלתה על שולחן הקפיצות בגמר הקבוצתי נראתה לא מרוכזת והחליטה לפרוש. במסיבת העיתונאים היא לא התביישה להודות שהלחץ גבר עליה, ושהיא מתמודדת עם קשיים נפשיים, מה שהכניס את בריאות הנפש של הספורטאים התחרותיים לשיח הציבורי.

ביילס מובילה פה שינוי, של שימת לב לפן הרגשי בתחרות, והבנה שלא מתחרים בכל מחיר, לא על חשבון הבריאות של הספורטאים. 

(הדס סיוון)

בספורט בעולם

הבחורה מגבעת עמל, המרוגשת והמתרגשת, שעשתה היסטוריה. "אני עדיין לא מעכלת ואני הכי מאושרת בעולם", אמרה בפשטות עם ניצוצות בעיניים, לינוי נכנסה ללב של כולנו שעות אחרי שזכתה במדליית הזהב והדיחה את ההגמוניה הרוסית ששלטה בענף ההתעלמות האומנותית. לינוי אשרם, בחורה בגילי שכל שנה מחדש שוברת כל תקרת זכוכית קיימת, ומוכיחה שהכל אפשרי. אין אחד שלא שמע את השם הזה בשנים האחרונות, והשנה עוד יותר. למה דווקא לינוי? אולי זה משהו בשם. ישראלית, ראשלצ"ית, תימניה, הגיעה במקור מגבעת עמל והתגייסה ליחידה טכנולוגית-מבצעית באגף התקשוב בצה"ל (גם יפה וגם חכמה. נבדוק את עניין האופה), מתגוררת אצל ההורים, ובונוס – בעלת 11 מדליות.

(מרים אגדי)

אם בהייטק החלום הישראלי הוא לעשות אקזיט, אז בכדורסל החלום הוא לשחק ב-NBA. אין שחקן ישראלי שלא חולם בסתר להגיע לבמה הכי גדולה, ולשחק עם השמות הגדולים. כולנו זוכרים את הקריירה המפוארת של עמרי כספי, שנבחר במקום ה-23 בדראפט ושיחק כעשור בליגה הבכירה, עם קריירה מרשימה לישראלי, אך בינונית ברמה בינלאומית. אבל אצל אבדיה הסיפור שונה, גם מבחינת איכות אבל גם מבחינת ציפיות. אבדיה נבחר תשיעי בדראפט, כאשר לא מעט אף חשבו שהוא יגיע למקום יותר גבוה. אבדיה נמצא בשיח כאחד משחקני העתיד גם אצל הפרשנים האמריקאים, ולא רק במהדורות הספורט בארץ. לא מדובר בסתם פרובנציאליות ישראלית טיפוסית, אבדיה הוא באמת שחקן מצוין. עכשיו כל מה שנותר לדני הוא לעמוד בציפיות. את הכסף הוא כבר השיג (חוזה של 7.6 מיליון דולר לשנתיים הראשונות), אבל האם הוא יצליח להיות כוכב גם ב-NBA? כזה שאמריקאים קונים מרצ'נדייז שלו ועפים על סרטונים של מהלכים שלו ביוטיוב? על השאלה הזאת אולי נוכל לענות בשנת תשצ"ב.

(מתי ברנהרט)

על פניו, הוא לא בדיוק המאמי הלאומי. השם שלו קשה להגייה, היהדות שלו הוטלה בספק, ובואו נודה על האמת – הוא גם לא ממש נותן לנו לחגוג איתו כמו שאנחנו, הישראלים, יודעים ואוהבים. ואחרי כל זה, אם צריך לבחור את ספורטאי השנה, אין ספק שלארטיום יש מקום מכובד בצמרת. הוא הגיע לפה בגיל 12 בעקבות קשיים כלכליים של משפחתו באוקראינה, נשר מהתיכון בעקבות קשיי שפה ושבר את רגלו במהלך מחנה אימונים. החיים לא תמיד חייכו לו, אבל כשרואים את הבחור הצנוע הזה – אי אפשר שלא לחייך.

ארטיום מספר את הסיפור המורכב של ישראל 2021. זו שמקבלת עולים אבל מתקשה עם יהדותם, זו שחוגגת איתם את הזהב אבל לא נותנת להם להתחתן. אבל מעל הכל, ארטיום מבטא כוח רצון אינסופי. כוח רצון שלוקח ילד קטן ממשפחה קשת יום, אל עבר מדלית זהב היסטורית. והכל עם חיוך קטן וצנוע, שלא שוכח לרגע מאיפה הוא בא.

(מרים אגדי)

ספורטאים אולימפיים נתונים ללחץ נפשי תמידי ומאסיבי, אך זה לא היה נושא מדובר, עד שהגיעה סימון ביילס. ביילס היא המתעמלת הטובה בעולם, ויש שיגידו שהיא הטובה בהיסטוריה. היא הגיעה לאולימפיאדת טוקיו עם שק ציפיות עצום ממנה, כשלכולם ברור שהיא תיקח את הזהב במירב הקטגוריות של התעמלות מכשירים, כפי שהיה באולימפיאדה הקודמת. אך ביילס לא עמדה בלחץ, וכשעלתה על שולחן הקפיצות בגמר הקבוצתי נראתה לא מרוכזת והחליטה לפרוש. במסיבת העיתונאים היא לא התביישה להודות שהלחץ גבר עליה, ושהיא מתמודדת עם קשיים נפשיים, מה שהכניס את בריאות הנפש של הספורטאים התחרותיים לשיח הציבורי.

ביילס מובילה פה שינוי, של שימת לב לפן הרגשי בתחרות, והבנה שלא מתחרים בכל מחיר, לא על חשבון הבריאות של הספורטאים.

(הדס סיוון)

ליאו מסי

ליאו מסי הוכיח לנו השנה משהו שאולי שכחנו: יש עדיין דבר כזה "כוכב ברמה עולמית". בעידן האינסטגרם, טיק טוק, טוויטר ונטפליקס, אנשים מסתגרים בנישות שלהם. אף אחד כבר לא חייב לצפות במשהו שלא מעניין אותו או להקשיב למשהו שהוא לא אוהב. גם הכוכבים, הם רק כאלו למי שמחפש. אבל עם מסי, עם מסי זה אחרת. המעבר של מסי מברצלונה לפ.ס.ז' אחרי שני עשורים פתח את כל מהדורות החדשות בכל העולם, וגם פה. השיח ברשתות החברתיות היה כמעט רק עליו. גם מי שלא מתעניין בכלל בכדורגל, הבין את גודל המעמד, הבין שהוא צופה באירוע היסטורי. מסי הוא המייקל ג'ורדן/מראדונה/פלה של דורנו, וייתכן שהוא האחרון אי פעם.

(מתי ברנהרט)

הרב שאול אלתר והרבנית שרה פרידמן

שוברי המוסכמות במגזר החרדי – הרב שאול אלתר שפרש מחסידות גור והרבנית שרה פרידמן, אלמנת האדמו"ר מסאדיגורה. שני האישים הללו הלכו נגד כל מה שמקובל במגזר החרדי, האחד ערער על סמכות מנהיגה הרוחני החזק של חסידות גור, פרש ממנה והקים קבוצה חדשה לכמה מנוטשי החסידות, הנחשבת מתונה ופתוחה יותר בכל הנוגע לאורחות החיים של החסידים. השנייה, באופן חריג למדי בחצרות החסידים, יצאה נגד צוואת בעלה המנוח לאחר מותו וניסתה לחלק אחרת את חסידות סאדיגורה בין ילדיה, אלא שהחסידים סירבו למהלך שהיא ניסתה להוביל. השניים, כמו גם קולות נוספים וחדשים שנשמעו בתקופת הקורונה במגזר החרדי, הם פורצי דרך ולמרות שכולם קשורים בסופו של דבר למאבקים פרטיים – עצם השמעת קולם מפתחת אופטימיות לשינוי בחברה החרדית.

(ניסים פרץ)

במגזר החרדי

דני אבדיה

דני אבדיה

ליאו מסי הוכיח לנו השנה משהו שאולי שכחנו: יש עדיין דבר כזה "כוכב ברמה עולמית". בעידן האינסטגרם, טיק טוק, טוויטר ונטפליקס, אנשים מסתגרים בנישות שלהם. אף אחד כבר לא חייב לצפות במשהו שלא מעניין אותו או להקשיב למשהו שהוא לא אוהב. גם הכוכבים, הם רק כאלו למי שמחפש. אבל עם מסי, עם מסי זה אחרת. המעבר של מסי מברצלונה לפ.ס.ז' אחרי שני עשורים פתח את כל מהדורות החדשות בכל העולם, וגם פה. השיח ברשתות החברתיות היה כמעט רק עליו. גם מי שלא מתעניין בכלל בכדורגל, הבין את גודל המעמד, הבין שהוא צופה באירוע היסטורי. מסי הוא המייקל ג'ורדן/מראדונה/פלה של דורנו, וייתכן שהוא האחרון אי פעם. (מתי ברנהרט)

שוברי המוסכמות במגזר החרדי – הרב שאול אלתר שפרש מחסידות גור והרבנית שרה פרידמן, אלמנת האדמו"ר מסאדיגורה. שני האישים הללו הלכו נגד כל מה שמקובל במגזר החרדי, האחד ערער על סמכות מנהיגה הרוחני החזק של חסידות גור, פרש ממנה והקים קבוצה חדשה לכמה מנוטשי החסידות, הנחשבת מתונה ופתוחה יותר בכל הנוגע לאורחות החיים של החסידים. השנייה, באופן חריג למדי בחצרות החסידים, יצאה נגד צוואת בעלה המנוח לאחר מותו וניסתה לחלק אחרת את חסידות סאדיגורה בין ילדיה, אלא שהחסידים סירבו למהלך שהיא ניסתה להוביל. השניים, כמו גם קולות נוספים וחדשים שנשמעו בתקופת הקורונה במגזר החרדי, הם פורצי דרך ולמרות שכולם קשורים בסופו של דבר למאבקים פרטיים – עצם השמעת קולם מפתחת אופטימיות לשינוי בחברה החרדית.

(ניסים פרץ)

צילומים: אבשלום ששוני, יונתן זינדל, הדס פרוש, נועם ריבקין פנטון, מארק ישראל סאלם, תומר נויברג ואוליביה פיטוסי – פלאש 90, ארגון הבריאות העולמי, נועם מושקוביץ – דוברות הכנסת, יח"צ מפלגת העבודה ואולפן סרוגים, Kathy Hutchins, Alexandros Michailidis , Christian Bertrand, Salty View, NumenaStudios, Kathy Hutchins – Shutterstock