שיא חדש בחומרות? ייתכן.

בשבוע שעבר, התקיימה בטבריה תהלוכה לכבוד הילולת ר' מאיר בעל הנס. במסגרת ההילולה נערכה כבכל שנה, תהלוכת ספרי תורה באזור הציון.

אלא שספרי התורה שהשתתפו בתהלוכה לא היו כשרים, הם גם לא היו פסולים. הם פשוט היו ריקים. בהחלטה של מארגני האירוע, הוצא הקלף מתוך ספרי התורה, והקהל חגג עם ארגזים מקושטים.

על פי דיווח ברדיו 'קול רגע' ובאתר news1, הרב רפאל כהן, אחד ממארגני האירוע, הסביר את המהלך, בכך שנשים טמאות וגברים שאינם שומרים שבת יגעו בספרי התורה. "בסך הכול זה היה נוח לקהל, הספרים היו יותר קלים ואנשים מאוד נהנו", הסביר הרב.

לעומתו, הרב שאול דימרי שהשתתף בתהלוכה, הגיב בחריפות: "אם זה נכון, מדובר בביזיון לכבודה של תורה וביזיון לכבודו של רבי מאיר בעל הנס. אם הייתי יודע, לא הייתי משתתף בתהלוכה."

חומרה תמוהה המביאה לחילול השם

שאלנו את הרב ברוך אפרתי, רב קהילת 'זית רענן' באפרת, מה דעתו על החומרה החדשה, והנה תשובתו המלאה.

"פשיטא לכל בר בי רב דחד יומא שאין לנהוג כך, ואין לשים ספרי תורה פסולים בהכנסת ספרי תורה.

לא שמענו בכל גלילות ישראל בהכנסת ספרי תורה שמכניסים אותם ריקים או פסולים מחשש שנידה תיגע בהן. וכי אנו פרושים יותר מרבותינו?

האם מרן הבית יוסף, הרמ"א, הגר"א, החיד"א וכל גדולי הפסיקה נהגו כך? הנורמה הזו להחמיר יותר מאבותינו בדברים תמוהים, גורמת לשחץ ולגאווה, וגם גורמת לחילול שם שמים ברבים ולפגיעה בנשים.

שמעתי ממרן הגר"א שפירא זצ"ל שיש להקפיד מאד שלא לחדש חומרות שנהגו הראשונים להקל, שיש בזה משום מוציא לעז על הראשונים.

ומה עוד שמפורש כתב השו"ע (יו"ד רפב) שאין כל בעיה שאשה נידה תאחז ספר תורה, וודאי לנשק מותר. ואף הרמ"א שהחמיר (באו"ח פח) והביא שיטה שאשה נידה לא תיגע בספר, כתב בפירוש בסוף דבריו שבמקום שיהיה בו עצבון גדול לנשים מותר ואין להחמיר כלל.

והגר"א כתב שם שכל העניין הוא חומרא, וודאי בשל חומרא לא ראוי לשים ספרי תורה ריקים והדבר מתפרסם והנשים נבוכות, ואוי לה לאותה בושה שכך תורת ישראל מורה חלילה.

ב"ה לטבריה יש רב גדול וגאון, הרב אוירבך, ופשיטא שלא היה מתיר דברים כאלה. הוא המרא דאתרא, והוא הפוסק בזה, ואם היו נוהגים כדבריו היתה נחסכת הבושה הזו.