האם 'היתר עסקא' הוא פיקציה?

בית דין של הבד"ץ בבני ברק, בראשות הרב ש.י. נסים קרליץ דן בתביעת השתתפות בהפסדים של משקיע, שתבע את חברת ההשקעות בה הפסיד את כספו.

התובע, מנחם סופר, תבע את חברת ההשקעות והמסחר האינטרנטי, פורקס פלייס להשתתף במחצית מהפסדיו וזאת לאור קבלת שטר 'היתר עסקא'.

'היתר עסקא' הוא נוסח ההיתר המאפשר לבנקים ולחברות לגבות ריבית על הלוואות. קבלת ונתינת ריבית אסורים מהתורה, באמצעות כתב 'היתר עסקא' הופכים הלווה והמלווה לשותפים ברווחיים ובהפסדים ובכך ישנו היתר לגביית ולתשלום ריבית על ההלוואה.

בדרך כלל משתמשים הבנקים ב'היתר עסקא' כדי לגבות ריבית, ונדירות הפעמים בהם הם נאלצים להשתתף בהפסדיו של הלווה.

בדיון, בהשתתפות הדיינים הרב יהודה סילמן, הרב ישראל רוזנברג והרב יעקב פרבשטיין נקבע כי יש ספק אם שטר היתר העסקא אכן מחייב ולכן אין אחד מהצדדים רשאי לתבוע כספים בגין רווחים או הפסדים.

עוד קבע בית הדין הרבני כי גם אם השטר תקף ומחייב אין התובע יכול לתבוע בגינו הפסדים ולכן בית הדין בכלל לא אמור לפסוק בנושא.

פסיקת בד"ץ בני ברק

 

'היתר עסקא' כמו גם 'מכירת חמץ' ו'היתר בכורות', הם פתרונות הלכתיים כדי להתמודד עם המציאות המודרנית. כל ההיתר לבנקאות בישראל סובב סביב 'היתר עסקא' והפיכתו ללא מחייב, עלולה להעמיד בסימן שאלה את ההיתר לקחת ולקבל ריבית מהבנק.

ביקשנו לקבל תגובה מבד"ץ בני ברק. אבל מזכיר בית הדין אמר ל'סרוגים' כי הבד"ץ יצא לחופשת "בין הזמנים" והוא אינו יכול ומוסמך להתערב בנושאי פסקי הדין.