למה אתם מיד מאמינים לצד אחד של הסיפור? - סרוגים

למה אתם מיד מאמינים לצד אחד של הסיפור?

אולי הגיע הזמן, שלפחות אצלנו, ציבור ששואף להיות נאמן לאמת, לצדק ולהלכות לשון הרע, נאמץ את הכלל הפשוט שאומר – מה שאני לא יודע, אני פשוט לא יודע. ואין שום סיבה שארוץ להתבטא בתקשורת – למי אני מאמין, ואת מי כבר צריך להעניש

למה אתם מיד מאמינים לצד אחד של הסיפור?

אין ספק מוציא מידי ודאי

בדף היומי בשבוע שעבר (בבא קמא, קי"ד, עמ' ב') למדנו על מקרה, שיצא קול בעיר, שלפלוני נגנב חפץ, שנמצא כעת אצל אלמוני, שטוען שקנה אותם ממישהו שלישי. הדין הוא, שהבעלים אכן יכול לקחת את אותם חפצים (ומסיבות שאינן נוגעות לענייננו, הוא צריך גם לפצות אותו).

הגמרא מעמידה את הדין, במקרה מאוד מסוים, שבו אנחנו לא מתבססים על השמועה, אלא יש נתונים שיוצרים כמעט ודאות לכך שאכן הייתה גניבה, ואין חשש שמכר את החפץ, וכעת ממציא את הגניבה.

כלומר, חז"ל לא נגררו אחרי שמועות, ולקחו מקדמי בטיחות ממשיים ביותר, בכדי לוודא את המציאות, לפני שהתירו לבצע צעדים מעשיים בתחום הממונות, ואפילו כשמדובר במקרה שאותו קונה לא יינזק, כיון שהוא יפוצה.

ואפילו כאשר אדם הורשע בדין, לא רק בבתי משפט אזרחיים (שכבר קרו בהם מספר מקרים של הרשעות לא מוצדקות, בגין עדויות שגויות, הודאות שווא שהושגו תחת איומים ועוד), אלא אפילו בבית דין שלנו, על פי שני עדים, כותב הרמב"ם – 'שנצטווינו לחתוך הדין על פי שניים עדים כשרים, ואף על פי שאפשר שהעידו בשקר (כמו שקרה בפרשת כרם נבות היזרעאלי), הואיל וכשרים הם אצלנו, מעמידין אותן על כשרותן.' (סוף פרק ז' מהלכות יסודי התורה). כלומר, אין כאן וודאות מוחלטת במה שקרה, אפילו לאחר ההרשעה, אלא שהתורה ציוותה עלינו לנהוג על פי כללים מסוימים, ואף להעניש בתנאים מסוימים.

מאמינים למתלוננת

וראה זה פלא, אצלנו בפרשיות שונות, כמו זו האחרונה מגוש עציון, כאשר מדובר במקרה שקרה או לא קרה בין שני אנשים, ללא נוכחות של אחרים, הצד המואשם מכחיש (ומסביר את הסיבה שבגינה לדבריו הסכים לשלם דמי שתיקה), וכל מקור המידע שיש בידינו הוא עיתונאי, שגם בלי להכיר אותו אישית ניתן להעריך, שלא בהכרח שהאמת והצדק הם המוטיבציות שלו, אלא גם (ואולי בעיקר) הרצון לחשיפת סקופ, ובכל זאת, גורמים לא מעטים מתייחסים לעניין כאילו הכל ידוע, ודי ברור כבר מי אשם, מי פגע ובעיקר את ראשו של מי צריך לערוף.

האם זהו מקרה מיוחד, שהנסיבות גרמו לאי אלו אנשים להסיק שהחשד הוא ממשי? ואולי יש כאן דפוס שחוזר על עצמו, שבפרשיות מעין אלו, יש איזושהי הנחת יסוד, שאם מישהי מתלוננת כנגד גבר, ככל הנראה הסיפור הוא אמיתי.

כאשר השופטים במשפטו של משה קצב הודיעו על הרשעתו (ואין זה מענייננו כאן מהי האמת בפרשייה ההיא), נשמעה מחוץ לכותלי בית המשפט קול תרועה רמה של צהלה. היו אלו ארגוני הנשים, שהביעו את שביעות רצונן מפסיקת השופטים. וברקע, למי שהיטה אוזנו, עלתה בקול דממה דקה התמיהה – מה פשר הצהלה הזאת? האם הארגונים הנ"ל ייחלו לבירור האמת בבית המשפט או להרשעה? האם מבחינתן היה בכלל מקום לאפשרות שמדובר בהאשמות שווא? מה היו מקורות המידע הוודאיים שלהן, שבגללן הן לא היו מוכנות לקבל שום תוצאה אחרת מלבד הרשעה?

ישנה איזושהי הנחת יסוד שנשמעת פעם אחר פעם בנושאים הללו, ולפיה, על פי המחקרים, אחוז תלונות השווא בנושאים אלו עומד על שני אחוז בלבד. על פי נתון זה, ברור למה ההתייחסות לכל גבר שמואשם היא כאל פושע מורשע, שרק נשאר לסיים את ההליך המשפטי כנגדו בהרשעה בשביל הפרוטוקול, אבל באמת מבחינתנו הוא נושא כתם שלא יינקה לעולם.

אלא שהמציאות כנראה מורה אחרת

במחקרו של ד"ר יואב מזא"ה (המכללה האקדמית אונו) בנושא 'תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה' (בהוצאת פורום קהלת. אדר ב' תשע"ו), הוא מראה שהנתון שהוצג לעיל, מקורו בספר של עיתונאית, שנכתב לפני למעלה מארבעים שנה, שם היא טענה, ששמעה הרצאה משופט, שסיפר על מחקר של משטרת ניו יורק, שקבע שהיקף תלונות השווא על אונס הוא שני אחוז. אלא שלהרצאה זו אין תיעוד, ובמשטרת ניו יורק אין זכר למחקר שכזה. ובכל זאת, רבים (ויותר נכון לומר- רבות) ממשיכים להתבסס על הנתון הדמיוני הזה.

ד"ר מזא"ה מציין שמחקרים שכן נעשו ברחבי העולם בנושא, מעלים כי האחוז האמיתי של תלונות שווא בעבירות אונס עומד על בין 8 ל– 40 אחוז מכלל התלונות, ואלו התלונות שהתבררו בוודאות כתלונות שווא, ויש עוד כמה עשרות אחוזים של תלונות שקשה לקבוע בוודאות לגביהן את האמת.

בשביל להחליט על אשמה וענישה יש את רשויות החוק, שצריך לדאוג ולפעול עוד ועוד, שיפעלו בצורה ראויה, נקייה וללא משוא פנים.

אולי הגיע הזמן, שלפחות אצלנו, ציבור ששואף להיות נאמן לאמת, לצדק ולהלכות לשון הרע, נאמץ את הכלל הפשוט שאומר – מה שאני לא יודע, אני פשוט לא יודע. ואין שום סיבה שארוץ להתבטא בתקשורת – למי אני מאמין, ואת מי כבר צריך להעניש.

לפחות בחודש אלול.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
למה? כי הציבור שלך ספוג ומורעל בערכי החילונים!
| 24-09-2016 23:25
תורת ישראל - שלמה היא. ערכיה נצחיים, שלמים ומוחלטים, ואינם זקוקים לשום תוספת של ערכים נוספים משום מקור שהוא!! מי שמוסיף ערכים חילוניים ואג'נדות חילוניות מקובלות אל מערכת העקרונות הקובעת לו בעולמו - הינו בוגד בתורת משה בהציגו אותה כלא מושלמת וכזקוקה לתוספות שיפוצים ושיפורים!!!
2
איפה היו איסורי לשון הרע ומתכבד בקלון חברו בלעג על בנט?
רמי | 25-09-2016 0:59
כשנפתלי אמר שלא הכל נמדד לפי אורך השרוול הזדעזע הרב אבנר (בקול רם מאד)עד עמקי נשמתו אבל כשקיימת אפשרות שמטרידן ונצלן ימשיך לצפצף על פורום תקנה ואולי יאמלל בת ישראל נוספת הוא נזכר לפתע באיסורי לשון הרע...
מה הקשר בין ביקורת על בנט על דברים
אלקנה | 25-09-2016 9:02
שאמר בגלוי, לבין שפיטת מישהו על משהו שאולי קרה בסתר?
3
התעלמת מנקודה אחת פשוטה וברורה!
ברק גולן | 25-09-2016 2:43
גם אם אנחנוגם אם אנחנו לא יודעים מה קרה בחדר בין שני האנשים, אנחנו יודעים שישנם האשמות חמורות כנגד דוידי פרל, שהועברו כספים רבים מצד אחד למשנהו, שנחתם הסכם ושדוידי פרל מסרב בתוקף לספק הסברים על מה שקרה שם. הסיטואציה הזאת עפופת ערפל גדול... דוידי פרל יודע היטב מה קרה שם, בכוחו וברצותו לפזר את הערפל, הוא איש ציבור, שתיקתו לא ראוייה!! רוצה לדבוק בפרטיות אהלן וסהלן תתפטר. רוצה להמשיך ולשרת את הציבור תסביר לציבור מה הולך כאן! תוכיח שלא דבק בך רבב...
פרל הסביר מה קרה - הוא שילם דמי שתיקה. כדי להגן לטענתו
אבי | 25-09-2016 8:59
על משפחתו. זה לא יכול להיות אמתי?
4
אחוז תלונות שווא
ניסן | 25-09-2016 6:49
טעית אחוז תלונות השווא עומד בין 0% ל 100% אני מציע לך ללמוד את חוכמת ההמונים או כמו שנאמר במקורותנו " קול המון כקול שדי" רוב האנשים בעלי שכל ישר ויודעים לעשות חישוב מסלול כדי להגיע למסקנה שאם הוא אינו מכחיש ואם הוא אינו תובע ואם הוא אינו נותן תשובות ראויות אזי כנראה שיש לו מה להסתיר . חובת ההוכחה היא עליו ולא על הציבור במיוחד כאשר הדבר נוגע באיש ציבור שכל מהותו היא האמון הציבורי
אתה ממש לא צודק
נתי | 14-12-2016 16:03
בימינו הציבור כ"כ מחולק ודעתו לרוב נוטה בגלל דיעות קדומות. ברגע שאדם עם כיפה מואשם במשהו - חלק גדול מהציבור ימהר לשפוט אותו בכיכר העיר. או אדם מזרחי, ימני, שמאלני וכו'. ראה ערך אלאור עזריה, בוכריס וכו'. אנשים שנשפטו במופבי - אם זה בתקשורת, אם זה ברשתות החברתיות, ואם זה ע"י אישים ציבוריים - הרבה לפני שמערכות המשפט דנו בעניין.
5
מאמר חשוב
ליבנה | 25-09-2016 9:13
בס"ד אני רוצה להוסיף שהמוטיבציה של ארגוני הנשים והחברים שלהם באה ממקורות נוצריים, שהתפתחו בתרבות המערבית הרקובה והבזויה, תולדתה של הנצרות: הנצרות מקדשת את החולשה ('אהוב את שונאך', הושטת הלחי השניה), לכן אצלם תמיד החלש הוא הצודק והחזק הוא הרשע. לכן במקרים מעין אלו הם תמיד טוענים שהגבר החזק הוא האשם.
6
אני שמח שהרב פורת נזכר בלשון הרע
| 25-09-2016 10:19
בכתבות שלו עד היום ראיתי הוצאת שם רע ושיפוט תמיד לרעה של הבית היהודי והציונות הדתית. תמיד דן לחומרה ותמיד מזהה בשלילה רק כשמדובר בפגיעה מינית אז הוא פתאום בשיטת הר המור שמתעקשים שנים להכחיש כל פרשה. כאילו הכרה בזה תמוטט את מעמדו של הרב /הגבר/ הרבנות. והאמת שהם צודקים ברגע של"מקבלים" יהיה קול ונכולת עמידה. לתלמיד בפני רבו ולאישה בפני בעלה. באותו רגע ממש כל תורתם לא תצליח לעמוד מול השטף של השאלות והקושיות שהיום מודחקות בכוחנות רוחנית.
7
נקעה נפשינו
ירדן | 26-09-2016 0:31
ההטרדות המיניות בסקטור הדתי לאומי חצו כל גבול אפשרי . נגע הנמצא כימעט בכל ישיבה או אולפנא . יחס משפיל כלפי גרושות ואלמנות כאילו הן אובייקטים מיניים המחכות להטרדה . רבנים בעלי שם מטרידים מינית ואחכ מטיפים על הילכות לשון הרע . ומה עם רצח נפש עי ההטרדות האלה שאין להן מרפא ?