פחות משבועיים לפני הבחירות לכנסת, שייערכו ב-27 באוקטובר, מתברר כי אחד הקרבות המרכזיים עשוי להתנהל דווקא סביב המפלגות הקטנות בגוש הימין. בניתוח פוליטי שפרסמה היום (שישי) דפנה ליאל בחדשות 12, מתואר התרחיש שממנו עלול להיפגע ראש הממשלה בנימין נתניהו: מאות אלפי קולות של מצביעי ימין שלא יתורגמו למנדטים, בעקבות כישלונן של מפלגות קטנות לעבור את אחוז החסימה.
לפי הניתוח, יו"ר מפלגתו של גדי איזנקוט מבקש לגרור את נתניהו לתחרות ישירה על תואר המפלגה הגדולה ביותר. אלא שמאחורי הקרב הזה מסתתרת מטרה נוספת: להביא לכך שנתניהו ימשוך מצביעים ממפלגות הימין הקטנות, ובכך יגדיל את מספר הקולות שעלולים ללכת לאיבוד.
התרחיש: מאות אלפי קולות בימין עלולים להימחק
על פי הניתוח, בין המפלגות שעלולות להיפגע מהמהלך נמצאות אלה של עופר וינטר, ירון זליכה ויועז הנדל. לצידן הוזכרו גם מפלגות נוספות, בהן אח"י, צבע שחור, הציבור החרדי ונעם.
לפי התרחיש שהוצג, אם המפלגות הקטנות הללו לא יעברו את אחוז החסימה, בין 6% ל-8% מקולות הבוחרים עלולים שלא להיות מתורגמים למושבים בכנסת, כאשר מרביתם צפויים להגיע מגוש הימין.
מדובר בתרחיש בעל משמעות פוליטית, במיוחד בבחירות שבהן הפער בין הגושים עשוי להיות מצומצם. גם אובדן של כמה אלפי קולות עשוי להשפיע על חלוקת המנדטים ועל יכולתו של אחד הצדדים להגיע לרוב הדרוש להרכבת ממשלה.
הניתוח מצביע על דמיון לבחירות 2022, שבהן כ-300 אלף קולות, השווים לכשבעה מנדטים, נותרו מתחת לאחוז החסימה בעקבות כישלונה של מרצ להיכנס לכנסת.
אלא שהפעם, על פי הניתוח, המטרה המיוחסת לאיזנקוט היא לגרום לתוצאה דומה דווקא במחנה הפוליטי של נתניהו.
למה איזנקוט רוצה להיות המפלגה הגדולה?
למהלך המתואר יש גם משמעות בתוך גוש השינוי עצמו. לפי הסקרים שהובאו בניתוח, מפלגתו של איזנקוט מקבלת 23 מנדטים, בעוד שנפתלי בנט ואביגדור ליברמן מקבלים יחד 22 מנדטים.
במצב כזה, איזנקוט מעוניין להגדיל את הפער בינו לבין שותפיו האפשריים, כדי לבסס את מעמדו לקראת המשא ומתן הקואליציוני שלאחר הבחירות.
שאול מרידור, בכיר במפלגתו של איזנקוט, הסביר בהקלטה שפורסמה השבוע כי מפלגה גדולה עשויה למשוך גם מצביעי ליכוד המחפשים הכרעה פוליטית, ולחזק את יכולתה של המפלגה להשפיע על מה שיתרחש לאחר הבחירות.
אולם לפי הניתוח, היתרון שאיזנקוט מבקש להשיג אינו מסתכם בהגדלת מספר המנדטים שלו. אם נתניהו יבחר להגיב באמצעות קמפיין שיעודד הצבעה לליכוד על חשבון מפלגות ימין קטנות, הדבר עלול לפגוע במספר המנדטים הכולל של הגוש.
ומה יקרה אם לאף גוש לא יהיו 61 מנדטים?
הניתוח עוסק גם באפשרות שבחירות 2026 יסתיימו ללא הכרעה ברורה בין הגושים, כך שאף אחד מהצדדים לא יצליח לגייס 61 חברי כנסת להקמת ממשלה.
בתרחיש כזה, הליך הרכבת הממשלה עלול להימשך זמן רב. המועמד הראשון שעליו יטיל הנשיא את המשימה יקבל 28 ימים להרכבת ממשלה, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים. אם ייכשל, ניתן יהיה להעביר את המשימה למועמד אחר.
במקביל, הכנסת ה-26 צפויה להתכנס לראשונה ב-10 בנובמבר, עוד לפני השלמת הליך הרכבת הממשלה.
במצב שבו לגוש השינוי יהיה רוב בכנסת אך לא תוקם ממשלה חדשה, עשויה להיווצר מציאות שבה נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר, בזמן שהכנסת החדשה תוכל לקדם מהלכים פרלמנטריים.
בין האפשרויות שהוזכרו בניתוח נמצאות החלפת יו"ר הכנסת, קידום חקיקה בנושא הגיוס, הסדרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר וקידום חקיקה להגבלת כהונות.
לפי הניתוח, הבחירות הקרובות עשויות להיות מוכרעות לא רק בשאלה מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר, אלא גם במספר הקולות שיאבדו המפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.
עבור נתניהו, המשמעות של התרחיש שהוצג היא שגם התחזקות הליכוד לא בהכרח תבטיח את התחזקות גוש הימין כולו. מנגד, גם אם איזנקוט יצליח להפוך למפלגה הגדולה ביותר, הוא עדיין יידרש להוכיח שביכולתו לגבש רוב שיאפשר הקמת ממשלה.
שבוע שעבר דיברתי עם פעילים והבנתי שוינטר ילך עם ליברמן בסוף!! זה כבר קרה לנו בעבר כשהבטיחו ימין והלכו ישר לשמאל