החרימה ההמונית של נציגי מדינות רבים במהלך נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש (חמישי) בעצרת הכללית של האו"ם מעוררת סערה וזעם רב. חגי לובר, ששכל את בנו יהונתן הי"ד בקרבות ברצועת עזה, פרסם פוסט נוקב בו הבהיר כי הצעד של הדיפלומטים הזרים אינו מכוון רק נגד העומד בראש הממשלה, אלא נגד עצם קיומה וזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה.
"לא אותו הם מחרימים", פתח לובר את דבריו. "הם מחרימים אתכם, את הזכות הבסיסית שלכם לשמוח, לאהוב, להתקיים. הם מחרימים את המאבק שלכם לחיות בעולם נטול סכנות, את הזכות של ילדיכם לגדול בשקט ובביטחון".
בהמשך דבריו האשים לובר את הנציגים שיצאו מהאולם במתן רוח גבית לטרור ולשנאה: "הם מחרימים את הזכות שלכם להגן על עצמכם, את החובה שלכם ללחום במי שרוצה במותכם. בהחרמתם, ביציאתם מן האולם, הם מעודדים ניסיון לרצח עם, וברגל גסה הם מונעים מהטוב לנצח את הרע, ומנסים בשנאתם למחוק את כל מה שיהודי, ישראלי ואנושי".
לובר הפנה אצבע מאשימה חריפה גם כלפי גורמים מבית המשמחים על המהלך הבינלאומי: "וזה לא יאומן, שאנשים מתוכנו, בעיוורונם ובטיפשותם, שמחים לאידו ובעצם לאידם. מוחאים כפיים לשנאתו - לשנאתם, ושמחים בהשפלתו - בהשפלתם. ומסרבים להבין: לא אותו הם מחרימים, כי אם אותם".
איך אפשר להמשיך ככה כשאנחנו האזרחים הקטנים חרדים לעתיד שלנו בגלל הנידוי הבינלאומי הזה?