סערה בכוס תה: לאירופה אין כלים ללחוץ על ישראל

ההצטרפות הפבלובית של מדינות נוספות רבות באירופה למהלך, מרגישה כמו סכין חדה בגב, במיוחד כשרואים ברשימה מדינות כמו פולין, אשר עד להחלפת ממשלת הימין במדינה בממשלת שמאל, הייתה מחברותיה הקרובות של ישראל באירופה.

אבל בואו נשים לצד ברגע את הרגש, ונבחן לרגע את הנתונים הקרים על הנייר, כי למרות שאולי תופתעו לשמוע, הם מלמדים שההצהרות האירופאיות רק מביכות את המדינות עצמן, שמתנהלות בילדותיות ומתכחשות למעמדן הנחות בסדר העולמי.

מבריטניה ועד איסלנד, רשימה ארוכה של מדינות הצטרפו להצהרה הבריטית, וחשפו אותה כמה שהיא באמת, בלון נפוח, אוויר חם שמטרתו לטפוח על האגו האירופאי שמסרב לקבל את המציאות, מדינות אירופה אינן מעצמות יותר ומעולם לא יהיו שוב.

בואו נביט בנתונים הקונקרטיים לרגע, מבין כל המדינות ברשימה, הסחר הגדול ביותר של ישראל הוא עם בריטניה, והוא מסתכם כל כולו ב-6 מיליארד דולר, כאשר החשש המשפיע ביותר במשוואה הוא ייצוא ולא דווקא ייבוא.

בואו נגיד את האמת, לרכוש תמיד אפשר דרך צד שלישי שרשום בתוך הקו הצהוב ואז פשוט להניע הסחורה כמה קילמוטרים מזרחה, וקשה לראות תרחיש בו ישראלים לא ינצלו פרצות שכאלה. הייבוא מבריטניה מסתכם חומרית ב-1.2 מיליארד דולר, ועוד 1.3 מיליארד של רכש שירותים, שבניגוד למפעלים, את כתובתם תמיד ניתן לשנות או להעביר כמה קילמוטרים מערבה עם אותם עובדים וקהילה.

כמה מזה מגיע מההתנחלויות? עשר אחוז? סביר להניח שאפילו הרבה פחות מכך אך גם על פי הערכה מופרזת זו, אנחנו מדברים על הפסד ישיר של פחות מ-250 מיליון דולר ייצוא וייבוא יחדיו, זאת עוד לפני שחישבנו את המעקפים שיבנו סביב אותן סנקציות.

בקשר לשאר הרשימה, נתוני הייצוא מישראל אל אותן מדינות הם כאלה: ספרד: 958 מיליון דולר, אירלנד: 847 מיליון דולר, פולין: 821 מיליון דולר, שוודיה: 684 מיליון דולר, קנדה: 440 מיליון דולר, דנמרק: 310 מיליון דולר, פינלנד: 280 מיליון דולר, נורווגיה: 260 מיליון דולר, פורטוגל: 210 מיליון דולר, איסלנד: 15 מיליון דולר. סכום כולל של 6.945 מיליארד דולר.

במידה ונמשיך באותה הערכה מופרזת באופן פרוע של 10 אחוזי ייצוא ישירות מההתנחלויות אנחנו מדברים על הפסד כולל (שוב ללא עקיפת סנקציות או אף צעד מצד ישראל) של פחות מ-700 מיליון דולר בשנה, שהם קצת יותר מ-2 מיליארד שקל, שהם פחות מ-0.5 אחוז מהתקציב השנתי של ישראל.

האם מישהו באירופה באמת מצפה שישראל תפקיר את ביטחונה לעולמי עולמים תמורת מה שניתן להגדיר כבקושי טעות סטיית תקן? הרי תקלה שעתית ביום הלא נכון במערכת סליקת האשראי בארץ עולה למדינה לפעמים יותר מזה, אז מה בעצם האירופאים חושבים לעצמם?

מה שצפינו בו היה לא יותר מפרפורי גסיסה של אימפריה ישנה, שהתרגלה להחזיק רגל על צוואר היהודים במשך 2,000 שנה, עד שהחליטה שהגיע הזמן להכחיד אותם.

כמו איש זקן ושיכור שצועק על הצעירים החדשים בבר ומציק להם בסיפורים על כמה היה איש חזק ומשפיע בימיו הזוהרים. בסוף היום, מה שראינו היה התבזות לאומית המונית.

מדינות אירופה לא מסוגלות לגייס צבא, להחזיק צי, לאכוף את גבולותיהן או אפילו להתרבות בקצב שימנע מהם להחליק עוד ועוד אל פח האשפה של ההיסטוריה, אז עם כמה שזה לא נעים, אפשר לחייך, ישראל תעבור גם את זה.