אל"מ רועי לוי, מפקד היחידה הרב-ממדית, נפל בקרב בקיבוץ רעים ב-7.10. אלמנתו יעל לוי, מספרת על הגיבור שהיה, ועל אב מסור ומפקד שהוא "שטותניק".
הקרב האחרון תחת עץ הקלמנטינות
אחד הרגעים המצמררים בתיעוד מתאר את הקרב ברעים. במהלך הלחימה הצליחו לוי ולוחמיו לחלץ כ-20 אזרחים משני ממ"דים, תוך שרועי נפצע בידו מנפילת רימון. בעודו מנסה לעלות בקשר סמוך לעץ קלמנטינות, נורה בחזהו על ידי מחבל ונפל במקום. אחיו הציב מאוחר יותר דגל על העץ עם הנצחה, ואף הצליחו לייצר ייחור מיוחד מהעץ שנותר עומד – סמל חי לחיבור בין הנשמה לפרי.
מפציעה אנושה בסג'אעיה ועד למשואה ביום העצמאות
גבורתו של לוי בלטה עוד שנים קודם לכן. במהלך מבצע "צוק איתן", בעת שפיקד על סיירת גולני בסג'אעיה, נפצע אנושות בראשו מתקרה שקרסה בבית שנפגע מטיל. לאחר שנה של שיקום מורכב, פתח במאבק עיקש מול הרופאים והרמטכ"ל כדי לחזור לשירות קרבי. נחישותו הובילה אותו עד לבחירתו להשיא משואה ביום העצמאות – מעמד שהביך אותו בשל צניעותו, עד שהרמטכ"ל הבהיר לו כי מדובר בפקודה.
לצד תמונת הקצין הבכיר והנוקשה, הכתבה מציגה את פניו האנושיות. אלמנתו מספרת על ההיכרות בבה"ד 1, שם שימשה כיועצת ארגונית בעת שקיבל את הפיקוד על גדוד הדס. היא מתארת מפקד שהיה גם "שטותניק" שרכב במושב על קורקינט חשמלי עם ילדיו, לצד הכאב העמוק על כך שהילדים לא הספיקו לחוות אותו כאבא לאורך זמן.
זכרו של רועי, שטמון בהר הרצל, ממשיך לחיות בשטח. ב"גבעת רועי" שהוקמה לזכרו – מקום היסטורי שבו נלחמו המכבים ועברה דרך בורמה – מבקרים כיום מאות אנשים מדי שבוע. היחידה הרב-ממדית, שעל פיקודה הופקד, כבר קיימה במקום חמישה סיומי מסלול, כעדות חיה לאהבת המולדת והגבורה שהותיר אחריו.